למנוחה הערירית הייתה צוואה כתובה שבה הורישה את רכושה לחברתה וילדיה. אלא שעל ערש דווי היא אמרה למכריה בעל-פה שהיא רוצה להעניק להם במתנה דירה אחת. בית המשפט הורה לקיים את דבריה.
אישה ערירית בת 83 ציוותה את כל רכושה לחברתה ושני ילדיה. במאי 2012 היא נפטרה בבית החולים לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן. בימיה האחרונים ביקרו את המנוחה בני זוג שהכירו אותה מספר שנים קודם לכן, וסייעו לה לטפל בדירה שבבעלותה בצפון הארץ.
מנסחים צוואה?
פנו ל - עורך דין צוואות
בני הזוג טענו שחמישה ימים לפני שנפטרה, בעודה מציינת בפניהם כי "היא מבית החולים לא תצא", פנתה המנוחה אל הגבר בנוכחות אשתו ואחת מהיורשות שלה, והבטיחה לו את הדירה בצפון. לטענתם, המנוחה הייתה צלולה וחזרה על כך מספר פעמים, כמי שמצווה רכוש ספציפי על ערש דווי בידיעה שהיא עומדת למות.
כעבור כארבעה חודשים, בספטמבר 2012, ערכו בני הזוג זיכרון דברים אצל עורך דין שבו פירטו את דברי המנוחה ולאחר מכן הפקידו אותו אצל רשם הירושות במטרה לזכות בדירה שהובטחה להם. רשם הירושות העביר את בקשתם לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בפברואר 2013 והם ביקשו שיקבל את דברי המנוחה כצוואה כשרה של "שכיב מרע" – צוואה הנאמרת בעל פה על ידי אדם הנוטה למות.
אלא שלפי החוק, זיכרון דברים של צוואת "שכיב מרע" צריך להגיש ממש בסמוך לאמירת המצווה הגוסס ועלתה השאלה מדוע בני הזוג המתינו מספר חודשים עד שתיעדו את הדברים ופנו לרשם הירושות.
בני הזוג הסבירו את האיחור בחוסר ידיעה. לטענתם, רק אחרי שקיבלו ייעוץ משפטי, הם הבינו שהיה עליהם להפקידו כמה שיותר בסמוך לאמירה ואז הם ישבו ליצור תיעוד בכתב והגישו אותו לרשם במיידית.
בני הזוג גם ציינו שהם לא מתנגדים לצוואה מ-2009, אלא ביקשו לגרוע ממנה נכס אחד בלבד - הדירה.
היורשים מכוח הצוואה הכתובה – חברתה של המנוחה וילדיה – התנגדו לבקשה. לטענתם, למנוחה כבר הייתה צוואה כתובה והיו לה הרבה הזדמנויות לערוך אותה מחדש ולהעניק את הדירה לבני הזוג, אבל היא בחרה שלא לעשות זאת. משכך, אין לקבל את טענותיהם של בני הזוג.
ואולם, בני הזוג הסבירו שהמנוחה אמרה להם שהיא לא יכולה לשנות את הצוואה בגלל סכסוך משפטי שיש לה עם הבת של בעלה.
רצון המת
השופטת אלה מירז הסבירה שככל הנוגע לצוואות, מטרת החוק היא לקיים את רצון המת. לדעתה, במקרה הזה המנוחה הייתה צלולה במחשבתה כשרצתה להעניק את הדירה למבקשים, ולמרות מספר טעויות או אי דיוקים שעלו מעדויותיהם, נראה כי מדובר באנשים פשוטים וטובי לב שהתרגשו מהמעמד וההליך המשפטי.
השופטת גם ציינה שהיא לא מייחסת חשיבות גדולה מדי להתמהמהות המבקשים בהפקדת זיכרון הדברים, משום שהשתכנעה שהצוואה בעל פה, שנאמרה בנוכחות אחת היורשות של הצוואה הכתובה, אמיתית.
לבסוף סברה השופטת מירז שבני הזוג הצליחו להוכיח שהמנוחה רצתה להוציא את הנכס המסוים מהצוואה הכתובה, ולהעניק אותו להם. לפיכך, היא קבעה שיש לקיים את הצוואה בעל פה, כפי שתועדה בזיכרון הדברים מספטמבר 2012.
היורשים שהתנגדו ישלמו לבני הזוג הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המבקשים: עו"ד א. אבריאל
- ב"כ המתנגדים: עו"ד ש. כהן
* עו"ד אילן הראל עוסק בדיני משפחה ובירושות וצוואות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין