הבעל תבע פיצוי על סרבנות גט. השופטת: זו אשמתך

האישה התנתה את קבלת הגט בהותרת צו עיכוב היציאה מהארץ נגד הבעל בתוקף. בית המשפט קבע שזו דרישה לגיטימית

גבר שתבע מגרושתו 570 אלף שקלים על כך שכביכול "עיגנה אותו למשך למעלה מארבע שנים", נדחה לחלוטין בבית המשפט למשפחה בירושלים. השופטת הילה גלבוע התרשמה שדווקא הבעל הוא זה שנהג בחוסר תום לב, שכן התנה את הגט בביטול איסור יציאתו מהארץ, וזאת מבלי להעמיד בטוחות לשמירה על זכויותיה הלגיטימיות של אשתו לשעבר.

הנתבעת והתובע, עולה חדש מאוסטרליה, התחתנו ב-2005 והביאו לעולם שלושה ילדים. ב-2018 התגלע משבר עמוק בנישואיהם, שהוביל לפתיחת הליכי גירושים בבית הדין הרבני. הגט עצמו ניתן רק במרץ 2023, כמעט חמש שנים לאחר פרוץ הסכסוך וחודשים ספורים אחרי שפנה הבעל לבית המשפט בתביעה נזיקית.

בתביעתו סיפר הבעל שגרושתו היא זו שמלכתחילה הגישה את תביעת הגירושים לבית הדין הרבני, אלא שבכל פעם שהגיע העניין לכדי מעשה – היא התנתה את קבלת הגט בהותרת צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו, גם לאחר הגט.

לעמדתו של הבעל אשתו לשעבר השתמש בגט כקלף מיקוח, וכך מצא עצמו מסורב גט במשך יותר מארבע שנים. לשיטתו, כפיצוי על העגינות, על הנתבעת לשלם לו 570 אלף שקלים, וכן 15 אלף שקלים נוספים לכל חודש סרבנות אחרי הגשת התביעה.

מנגד טענה האישה כי לא היא זו שעיכבה את הגירושים, אלא התובע שהציב תנאי בלתי הגיוני למתן הגט: ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל עליו. לטענתה, היא חששה שמא הוא ייעלם לאוסטרליה מבלי לשלם לה מזונות ואף ישתלט על דירתם שם. משנקבע לבסוף שהצו ייוותר על כנו גם לאחר הגט, סיפרה האישה, הסכימה לקבלו. מכאן, לטענתה, שהתביעה נעדרת עילה כלשהי ויש לדחותה.

פחדה שתישאר מול שוקת שבורה

השופטת גלבוע לא מצאה פסול כלשהו בהתנהלות האישה לאורך הליך הגירושים בבית הדין הרבני. אדרבה, היא זו שרצתה להתגרש וסיפרה לדיינים שהצדדים לא מקיימים יחסים מזה ארבע שנים, כאשר "בעלי לא נמשך אליי". פעם אחר פעם טענה האישה שתסכים לקבל את גיטה רק במידה שאיסור יציאת הפרוד שלה מהארץ יישאר לאחר מכן בתוקפו, שכן חששה כי יטוס לאוסטרליה מבלי לשלם לה מזונות, ויבריח שם את דירתם המשותפת.

לאחר שסקרה בהרחבה את השתלשלות העניינים בבית הדין הרבני הגיעה השופטת למסקנה שיש הצדקה עניינית להתעקשות האישה על הותרת צו עיכוב היציאה מהארץ על כנו. זאת, לצורך הבטחת זכויותיה הרכושיות ומזונות ילדיהם.

"למעשה", כתבה השופטת, "התובע הוא זה שהתנה את סידור הגט בתנאי לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, מבלי שהעמיד בטוחה ראויה להבטחת יתר זכויותיה של הנתבעת". לדבריה דווקא התנהלותו "מלמדת על חוסר תום לב, שהרי די היה לו לתובע להסכים להותרת צו עיכוב היציאה על כנו לאחר הגט, או להעמיד ערבויות מספקות על מנת שניתן יהיה לסדר הגט".

בתוך כך ציינה השופטת כי חשש האישה להישאר מול שוקת שבורה לולא צו העיכוב - לא היה סתמי. באחד הדיונים בבית הדין הרבני הודה הבעל מפורשת שהוא מעוניין להגיע לאוסטרליה כדי לשלול מאשתו את זכויותיה בדירתם, שלטענתו שייכת רק לו.

לפיכך, ומשלא מצאה פסול בהתנהלות האישה, הורתה השופטת על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.

• ב"כ התובע: עו"ד ציפי אמיתי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עודד ברדוגו

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.