מדובר בדמי הכתובה המלאים, שנפסקו לאישה משום שבעלה לשעבר "העליל עליה עלילות מכוערות" בניסיון לשלול ממנה את זכאותה.
בית הדין הרבני האזורי בחיפה הורה לגרוש לשלם לאשתו לשעבר 360,000 שקל עבורה כתובתה. זאת, אף שהיא זו שהגישה את תביעת הגירושין, מה שאמור היה לשלול ממנה את הזכאות. הדיינים אב בית הדין הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין והרב אלעד עלי, קבעו כי הבעל העליל על אשתו "עלילות שקר" בדבר בגידה כשבפועל הוא זה שגרם לפרידה. מלבד הכתובה הוא חויב לשלם עוד כ-30 אלף שקל עבור תשלומי משכנתא וכספים שהבריח.
בני הזוג – שניהם רופאים במקצועם – נישאו ב-2002. לאיש הייתה זו פעם שלישית ואילו לאישה פעם שנייה. לכל אחד מהם ילד מנישואין קודמים. מנישואיהם נולדו להם שני ילדים, כיום כבני 15 ו-13.
ב-2008 הם נסעו לקנדה לצרכי עבודתה של האישה. נראה ששם החלו הדברים להתדרדר, המריבות גברו, ובשלב מסוים האישה אף הגישה תלונה במשטרה. בעקבות זאת הבעל עבר בדיקה פסיכיאטרית ואושפז למשך 13 יום.
לדברי האיש האישה גרמה לאשפוזו בעזרת קשרים שלה, בעוד שלדבריה מה שגרם לאשפוז היה ההתנהגות שלו, שכללה איומי ביחס לילדים ומחשבות על התאבדות.
ב-2009, עם שחרורו, הוא שב ארצה, ולאחר כשנה חזרו גם האישה והילדים. ב-2011 בני הזוג התגרשו לאחר שהאישה הגישה תביעת גירושין. בין לבין, וגם לאחר מכן, החלו הליכים משפטיים רבים בין השניים, שכללו תביעות גירושין, תביעות רכוש וזכויות שונות, שחלקן נדונו בבית המשפט למשפחה.
בהמשך, בית הדין ניגש לדון בזכאותה של האישה לכתובתה. כעיקרון, לפי ההלכה, הגשת תביעת גירושין שוללת מהאישה את הזכאות לכתובה. למרות זאת, האישה – התובעת – טענה כי היא זכאית לה, בין היתר כפיצוי על שנים רבות של התעללות קשה בה ובילדים.
האישה טענה שבמשך שנות הנישואין סבלה מהתעללות קשה, בה ובילדים. מנגד, טען בעלה לשעבר – הנתבע – כי תביעת הגירושין הוגשה בניגוד לרצונה וכי התובעת מנעה ממנו קשר עם ילדיו.
מנגד, הנתבע טען בין השאר כי הוא הסכים להתגרש רק בכפוף לוויתר התובעת על כתובתה, וכי ממילא היא לא זכאית לה משום שבגדה בו. אלא שהתברר כי הנתבע לא היסס לשקר לאורך ההליך, וכפי שכתבו הדיינים "המטרה מקדשת את השקר".
שחקן משכנע
הדיינים שוכנעו כי הנתבע נהג בתובעת ובילדיו באלימות ואף איים שיעשה משהו לעצמו ולילדים.
הדיינים הוסיפו כי הנתבע אינו רק "שקרן מדופלם", אלא גם שחקן משכנע, כאשר הפנו לתיאורי הבגידה הדרמטיים שהציג בבית הדין.
אלא שהתובעת הכחישה את סיפור הבגידה והסכימה מיד להיבדק בפוליגרף. בבדיקה האיש נמצא שקרן ואילו היא נמצאה דוברת אמת.
"מנהל מרפאה עומד מול בית דין ומשקר במצח נחושה, ולא די בכך, אלא אף מוציא שם רע על אשתו אם ילדיו שהיא מזנה, והכול כדי להציל את עצמו מתשלום הכתובה", כתבו הדיינים. "האיש הוציא על האישה שם רע ושם לה עלילות דברים, העליל עליה עלילות מכוערות וזאת כדי לשלול את זכאותה למלוא הכתובה".
ברמה המשפטית וההלכתית, הדיינים הבהירו כי אמנם האישה תבעה את הגירושין אך מי שבאמת גרם הבעל, בהתנהגותו הקלוקלת, ולכן הוא חייב לשלם לה את מלא סכום הכתובה.
הנתבע חויב ב-360,000 שקל דמי כתובה ובעוד 30,283 שקל בגין תשלומי משכנתא וכספים שהבריח. הוצאות המשפט הועמדו על 20 אלף שקל.
עו"ד שני פינקלשטיין - מרום
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין