בעל קרקע ברמת גן תבע קבלן שלטענתו הפר הסכם הקומבינציה שנחתם ביניהם ב-1996. השופט קבע כי ההסכם פקע, קיבל את התביעה הנגדית, וחייב את התובע להחזיר לנתבע 312,000 שקל בגין מס השבח ששילם.
התובע, בעלים של קרקע ברחוב שועלי שמשון ברמת גן, חתם באוקטובר 1996 על "הסכם קומבינציה" מול קבלן שהתחייב לבנות על הקרקע בניין בין 8 ל-10 דירות. בהסכם נקבע כי הדירות יחולקו שווה בשווה בין הצדדים.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין מקרקעין
לטענת התובע, הקבלן לא ביצע את ההסכם, על אף שניתן היתר בנייה. בנסיבות אלה, טען התובע, הוא נאלץ לחתום על הסכם קומבינציה עם חברה קבלנית אחרת, שבנתה על הקרקע בניין בן 14 דירות מתוכן הוא קיבל 7 דירות.
בתביעה שהגיש כנגד הקבלן ובנו (שהיה ערב להסכם), דרש התובע כ-4 מיליון שקל על הפרת ההסכם.
התובע טען שתנאי ההסכם השני היו פחות טובים מבחינתו בהשוואה לתנאי ההסכם הראשון וחייבו אותו לשלם את מס השבח, היטל ההשבחה והמע"מ על שירותי הבנייה, בהסכם המקורי חלו על הנתבעים.
הנתבעים הכחישו שההסכם הופר וטענו כי הוא בוטל מאחר שהיתר הבנייה לא הושג בתוך 12 חודשים מחתימתו כנדרש בהסכם.
הנתבעים הגישו מצדם תביעה נגדית על סך כמיליון שקל בגין תשלום מס שבח ששילמו עבור הכנת הבקשה לשינוי תב"ע והיתר בנייה – סכום שלטענתם הוחזר לתובע על ידי הרשויות, וכן תשלום שכר טרחה על הכנת הבקשה והחזר הוצאות היתר הבנייה.
לא נגרם נזק
השופט יהושע גייפמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בחן את הסכם הקומבינציה והגיע למסקנה שהקבלן התחייב להוציא את היתר הבנייה בתוך תקופה של 12 חודשים מיום חתימת ההסכם. אם תנאי זה לא יתקיים, נקבע כי ההסכם יהיה "בטל ללא פעולה נוספת".
היות שהיתר הבנייה לא התקבל בתוך 12 החודשים כנדרש, ההסכם נחשב "בטל ומבוטל", ללא צורך בפעולה נוספת של מי מהצדדים, קבע השופט. בהתאם, גם הערבות עליה חתם בנו של הקבלן פקעה.
השופט דחה את גרסת התובע כי הסכם הקומבינציה המקורי הוארך בעל פה ובהתנהגות על ידי הצדדים, וקבע כי לא סביר שהקבלן הסכים להארכת תנאי ההסכם המקורי מבלי שידע כמה דירות יוכל לבנות בסופו של דבר על פי היתר הבנייה.
גם לגופו של עניין לא נגרם לתובע כל נזק, קבע השופט, מאחר שפעולות הנתבע להשגת היתר הבנייה, שהתקבל בסופו של דבר עבור 14 דירות, רק השביחו את הנכס. לפיכך דחה השופט את התביעה העיקרית.
ביחס לתביעה הנגדית כתב השופט כי על פי חומר הראיות, משחלפה התקופה הקבועה בהסכם להוצאת היתר הבנייה סיכמו הצדדים בעל פה כי הקבלן ימשיך בפעולות לשינוי התב"ע תוך שעלויות קבלת ההיתר יחולו עליו, בתמורה לאופציה שניתנה לו על ידי התובע לממש את הסכם הקומבינציה המקורי שפקע, אם ירצה בכך לאחר קבלת ההיתר.
היתר הבנייה ניתן רק כעבור 9 שנים ממועד ביטול הסכם הקומבינציה, והנתבע החליט שלא לממש את האופציה משיקולים כלכליים. בנסיבות אלה, ההוצאות עבור הכנת התב"ע והבקשה להיתר הבניה היוו את התמורה עבור האופציה שניתנה לקבלן והוא לא זכאי להחזר עליהם, הסביר השופט.
עם זאת, נקבע כי התובע יחזיר לנתבעים סכום של כ-312,000 שקל – מס השבח ששילם הנתבע ושהוחזר לתובע על ידי הרשויות.
בנוסף חויב, התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 60,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רותם שור
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד"ר אפרים מנדלמן
* עורך דין עזר אברהמי ממשרד בלטנר אברהמי ושות' עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין