המשפחה של המנוחה – שנפטרה ממחלת הסרטן – התקוממה וטענה כי היא עזרה לתובע כשהיה במצב כלכלי קשה ואילו הוא סעד אותה לקראת מותה, אך הם מעולם לא היו בני זוג. העדויות תמכו בכך.
לפני כ-5 שנים נפטרה בעלת חנות ירושלמית אחרי מאבק במחלת הסרטן. לאחרונה הותר לפרסום פסק הדין שהכריע בסכסוך על הירושה שלה, לאחר שעובד בחנות טען שהיה בן זוגה בשנים האחרונות לחייה. אלא שהעדויות הרבות בתיק שכנעו את השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט מבית המשפט למשפחה בירושלים כי הקשר בין התובע לבין המנוחה היה "חברי-טיפולי מסור, שמשולב בו גם אינטרס כלכלי" אך בשום צורה לא היה זה קשר עמוק וזוגי המבסס זכאות לירושה.
התובע החל לעבוד בחנות של הנתבעת לפני כ-18 שנה. המחלוקת בבית המשפט הייתה האם מערכת היחסים החמה שנרקמה ביניהם הייתה למעשה קשר זוגי של ידועים בציבור, או שמא קשר של חסות ועזרה – כפי שתיארו זאת ארבעת ילדיה של המנוחה ומכריה.
התביעה הוגשה ב-2015, כאשר התובע ביקש מבית המשפט להורות על תיקון צו הירושה שהוציאו ילדי המנוחה, באופן שבו יוכר כבן זוגה ויירש חצי מהרכוש שלה.
ילדיה של המנוחה התנגדו כמובן וטענו כי אמם הכירה את התובע כשהיה חסר כל, לקחה אותו לעבוד אצלה, וסייעה לו כלכלית. הילדים הודו כי לאחר שאמם חלתה התובע סעד אותה אך הבהירו כי הם לא היו בני זוג.
"נגעלה מהצורה שלו"
עדים רבים תיארו מערכת יחסים חברית וחמה בין התובע לבין המנוחה אך אף אחד מהם לא סיפר על זוגיות של ממש – על כל המשתמע מכך.
בפסק הדין הוסבר שכדי לזכות בירושה כבן זוג לא נשוי צריך להוכיח קיומם של חיי משפחה ומשק בית משותף עד רגע הפטירה. כלומר, יחסים של ידועים בציבור. אך השופטת דבירי-רוזנבלט לא השתכנעה שתנאים אלה התקיימו.
לטעמה, העדויות ביססו את המסקנה כי הדגש העיקרי במערכת היחסים היו העזרה הכלכלית של המנוחה והטיפול שהעניק לה התובע, ולא אהבה או אינטימיות.
בתוך כך השופטת ציינה כי לאורך העדות של התובע היא לא חשה בקיומו של רגש כלשהו למנוחה. "לא שמעתי התרגשות בקולו עת סיפר על המנוחה ויחסיו עמה, לא נשמעו דברי אהבה או געגוע אליה", כתבה.
לעומת זאת, חברתה הטובה ביותר של המנוחה התעקשה שהמנוחה לא נמשכה לתובע ואפילו "נגעלה מהצורה שלו".
בהמשך השופטת קבעה כי למעט חודשים ספורים טרם מותה, התובע לא התגורר עם המנוחה ולא ניהל עמה משק בית משותף. השופטת הפנתה לכך שהתובע לא יכול היה למסור מתי בדיוק גר עם המנוחה או להציג מסמכים שמאשרים זאת.
גם כלפי צדדים שלישיים התובע הוצג כ"חבר" ולא כבן זוג, קבעה השופטת. היא הוסיפה כי הוא עצמו הצהיר במסגרת הליכי פשיטת רגל כי אינו מנהל עם המנוחה מערכת יחסים זוגית. גרסה ששונתה רק בעקבות ההליכים הנוכחיים, מה שמעיד שהתובע לא בוחל בשקרים שמשרתים את טובתו.
"הצטייר ועלה מתוך העדויות תיאור עיקרי, וכמעט בלעדי, של קשר חברי-טיפולי מסור, שמשולב בו גם אינטרס כלכלי של התובע, ונעדר ממנו באופן בולט מרכיב האינטימיות... ", סיכמה השופטת את דבריה.
לפיכך, נקבע כי לא התקיימו התנאים להכיר בתובע כיורש ותביעתו נדחתה. עם זאת, לנוכח הטיפול המסור שהעניק למנוחה בשעותיה הקשות השופטת החליטה שלא לחייבו בהוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד עודד אפיק, עו"ד דוד איסן
- ב"כ הנתבעים: דב קוטלר, עורך דין ירושה
עו"ד יחזקאל חרלף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין