גרסת האישה כי לא ידעה על ההלוואה והסכימה לתנאיה התקבלה בבית המשפט: נקבע שבעלה לשעבר יחזיר לבדו את היתרה
לבית המשפט למשפחה בירושלים הוגשה לפני כארבע שנים תביעת גבר נגד בנו וכלתו לשעבר, להחזר יתרת הלוואה שלטענתו נתן לשניהם, בסך כמיליון שקל. בעוד הבן הסכים לתביעה, טענה הכלה שלא ידעה על העברת הכספים, אשר לטענתה שימשו רק את בעלה לשעבר לכיסוי חובותיו בשל הימורים וסמים. השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט קיבלה את גרסתה ופטרה אותה מהחזר לטובת חמיה לשעבר.
הנתבעים, בני זוג לשעבר, נישאו זה לזו ב-2008 והביאו לעולם 2 ילדים. התובע הוא אבי הבעל ומי שלטענתו העניק להם במהלך נישואיהם הלוואות בסך כולל של 1,100,000 שקל: 400,000 שלטענתו הלווה להם ישירות, ו-700,000 נוספים שעל-פי גרסתו העביר לגרושתו - האימא והחמות הזוג הצעיר - לסילוק חוב שהיה להם כלפיה. בפברואר 2020 בני הזוג התגרשו.
בתביעה שהגיש לבית המשפט במאי 2021 שיתף האב שנתן לבנו וכלתו לשעבר את ההלוואות על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלעו בזמנו. לטענתו ברבות השנים הוחזר לו רק חלק מזערי מהכסף, בסך כ-25,500 שקל בלבד, ומכאן שעל הנתבעים לשלם לו את היתרה: 1,074,500 שקל.
בעוד הנתבע הסכים לתביעת אביו וטען שיש לקבלה, גרושתו טענה שלא ידעה על ההלוואות ולא הסכימה לתנאיהן, ומכאן שאין לחייבה בהשבתן. לטענתה הכספים הועברו לבעלה לשעבר בלבד, לצורך כיסוי חובותיו בגין הימורים וסמים, ולא לצרכי המשפחה. מכל מקום, טענה, יש להתייחס לכספים כאל "כספי סיוע והצלה" שניתנו על-ידי חמיה לשעבר במתנה, ולא כהלוואה על מנת להחזיר.
"כשיוכל יחזיר"
השופטת דבירי-רוזנבלט דחתה את טענת הכלה לפיה מדובר במתנה שלא על מנת להחזיר. לדבריה מדובר בסכומים גדולים ביותר, למעלה ממיליון שקל, שניתנו על-ידי גבר חסר נכסים שמתגורר בשכירות בדירת מרתף קטנה, ומדובר בכספים שמהווים את עיקר ממונו. נסיבות אלה תומכות בגרסת התביעה שלפיה מדובר בהלוואה.
מן העבר השני קיבלה השופטת את טענת הנתבעת החלופית, לפיה ההלוואות ניתנו לבעלה לשעבר בלבד, ולא לה. "בעדותו הודה האב, מספר פעמים, כי האדם היחיד אשר שוחח עמו ופנה אליו בבקשות בענייני הכספים נושא הליך זה היה האיש בלבד", כתבה.
מסקנת השופטת הייתה כי בהיעדר ראיה כלשהי על הסכמה מצד האישה למתן ההלוואות, הרי שאין אפשרות לקבוע שהיא הייתה צד להן, וכפועל יוצא מכך לא ניתן לחייבה בהחזר ישירות לטובת חמיה לשעבר. קביעתה התחדדה נוכח ראיות נוספות מלבד עדות האב, התומכות באי-היותה צד להלוואות בזמן אמת.
כך למשל, במסמך שניסח בדצמבר 2016 כתב התובע שהעביר "לבנו" כספים, מבלי להזכיר במאומה את כלתו לשעבר, וכי "כשיוכל יחזיר לי" - שוב ללא התייחסות לאשת בנו דאז, שאז היה עליו לכתוב "כשיוכלו", בלשון רבים.
לפיכך השופטת קבעה שהתביעה תתקבל ביחס לבנו של התובע בלבד, כאשר בקשר לכלתו לשעבר - היא תידחה תוך חיוב התובע לשלם לה 10,000 שקל הוצאות משפט. לצד זאת הובהר שבמערך היחסים הפנימיים בין בני הזוג לשעבר, הוחלט בפסק דין מקביל לאזן את ההלוואות כחלק מחלוקת הרכוש באופן המטיל על האישה בפועל - ולו בדרך עקיפה - אחריות מסוימת להשבתן.
- ב"כ התובע: עו"ד מוטי רגב
- ב"כ הנתבע: עו"ד עוזי אברהם
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עדי כרמלי
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.