בכתב התביעה נטען כי הצוות במחלקת היולדות בבית החולים איכילוב התרשל כשהחליט לתת ליולדת פיטוצין לזירוז הלידה ללא כל צורך ולמרות הסיכון הגבוה לפגיעה בלתי הפיכה.
תביעה שהוגשה לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב באמצעות עורכי הדין אסף גרינבוים ואסף אודיז מעלה טענות קשות ביותר נגד התנהלות הצוות הרפואי במחלקת היולדות בבית החולים איכילוב בעיר. לפי הנטען, התעקשות הרופאים לזרז צירים באמצעות פיטוצין במקום להעביר את היולדת לניתוח קיסרי הייתה רשלנית וגרמה לכך שרחמה נכרת והיא לא תוכל להביא ילדים נוספים לעולם.
לפי כתב התביעה, התובעת – אישה צעירה כבת 36 – הגיעה לבית החולים עם צירים כשהייתה בשבוע ה-39 להיריונה החמישי.
במהלך הנסיונות לגרום ללידה טבעית ניתנה לתובעת תרופה מסוג "פיטוצין" לחיזוק הצירים אולם הנסיון ליילוד נרתיקי לא צלח ואחרי כ-5 שעות היא הועברה לניתוח קיסרי עקב חשד לקרע הרחם. בסופו של דבר החשד התממש והתובעת נאלצה לעבור כריתת רחם.
לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה מיילדות וגניקולוגיה שקבע באופן חד-משמעי כי התנהלות הרופאים הייתה רשלנית וסטתה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. זאת, כיוון שהיולדת נותחה קיסרית בעבר ולכן אסור היה בשום פנים ואופן לתת לה את תרופת הזירוז הגורמת לקרע הרחם.
המומחה ציין כי לטעמו הרופאים לא בדקו לעומק את מצבה של התובעת לפני שהוחלט על הזירוז ואף לא קיבלו את הסכמתה בהתאם לחוק.
קשר מובהק
ברמה המשפטית נטען בתביעה כי ישנו קשר סיבתי מובהק בין מהלך הלידה הרשלני לבין נזקי התובעת – שאיבדה את הסיכוי להרות, נפגעה נפשית כתוצאה מהטראומה ואם תרצה להרחיב את המשפחה תיאלץ לפנות להליכי פונדקאות.
עוד נטען כי הרופאים פגעו באוטונומיה של התובעת תוך הפרת חוק זכויות החולה כשלא קיבלו את הסכמתה המודעת למתן הזירוז. לפי התביעה, הרופאים לא הסבירו לתובעת על הסיכון הרב שבמתן התרופה, ולו הייתה יודעת כי היא עלולה לאבד את היכולת להרות היא הייתה מעדיפה לבצע ניתוח קיסרי.
טענה נוספת שהועלתה בתביעה הייתה לגבי התרשומת הרפואית החסרה של מהלך הלידה, שאינה חושפת כיצד התקבלו ההחלטות בעניינה של התובעת.
בסיכומו של עניין נטען כי הצוות הרפואי נהג בזלזול בתובעת ובבן זוגה, לא ביצע בדיקות נחוצות והתעלם מנתונים רפואיים שהעידו במובהק כי אסור לה לקבל זירוז.
כל אלה, כך נטען, הובילו לפגיעה של ממש בתובעת ובבן זוגה. מעבר לבעיות הרפואיות שמהן תסבול התובעת עד יומה האחרון, נטען כי היא ובן זוגה זכאים לפיצויים גם על עגמת נפש וכאב וסבל עקב אבדן היכולת להרחיב את המשפחה בצורה טבעית.
בסך הכל התבקש בית המשפט לפסוק לתובעת ובן זוגה פיצויים עד גבול סמכותו - 2.5 מיליון שקל - מתוכם 600 אלף שקל על הוצאות רפואיות, הפסדי השתכרות ועזרת הזולת והיתרה כפיצוי כללי שכולל בין היתר מימון הליכי פונדקאות ופגיעה באוטונומיה.
לדברי עו"ד גרינבוים, לנוכח הסיכון הטמון במתן פיטוצין ליולדת שנותחה קיסרי בלידה קודמת, היה על בית החולים להתייחס בקפידה למהלך התפתחות הלידה ולמדוד את מצב הרחם. החלטת בית החולים לאפשר מתן פיטוצין הייתה שגויה וגרמה לקרע ברחם, שהביא בסופו של דבר לכריתתו תוך סיכון חיי היולדת.
ממשרד הבריאות נמסר כי ילמדו את התביעה ויגיבו בבית המשפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין