בעלת דירה בבניין בחיפה טענה שהנזילה מדירותיהן של השכנות מנעה ממנה להשכיר אותה במשך תקופה ארוכה. בית המשפט קבע כי חלק משמעותי מהנזק מקורו במצב הרעוע של הבניין, כך שהתביעה שלה התקבלה חלקית בלבד.
השופט אהרון שדה מבית משפט השלום בחיפה פסק לבעלת דירה בבניין בחיפה פיצויים של 30 אלף שקל על נזקי הרטיבות שנגרמו לדירתה עקב בעיות צנרת בדירות של שכנותיה. סכום הפיצוי יכול היה להיות גבוה יותר לו שלוש הנשים היו מקפידות על תחזוקה ראויה של הבניין.
הבניין נמצא ברחוב אילת בחיפה. בעלת הדירה – התובעת – השכירה אותה ביוני 2015, ולדבריה, בתוך חודש אחד הם כבר התלוננו על "סימני דליפת מים" משתי הדירות הסמוכות.
בעלת הדירה פנתה לשכנות וביקשה מהן לתקן את מקור הנזילות. לטענתה, חלפו מספר חודשים עד שאחת מהן נעתרה לבקשתה אך התיקונים שביצעה לא סייעו לפתור את הבעיה והשוכרים עזבו את הדירה.
באוגוסט 2016 היא תבעה מהשתיים פיצויים בגין נזקי הרטיבות בדירתה. היא צירפה לתביעתה חוות דעת מומחה שהעריך כי הנזילות והרטיבות מסכנות את מערכת החשמל ואת "יציבות ובטיחות המבנה". התובעת טענה כי עקב המצב היא לא חיפשה שוכרים אחרים ודרשה בין היתר שהנתבעות יפצו אותה על הפסדי השכירות ועל עגמת הנפש שנגרמה לה.
אלא שהנתבעות הציגו תמונה קצת שונה: האחת טענה כי התובעת פנתה אליה רק בנובמבר 2015 וכי ניסתה לפעול מהר ככל האפשר כדי לתקן את הנזקים.
בעלת הדירה השנייה טענה כי גם היא עשתה את כל התיקונים הדרושים מיד כשהתובעת פנתה אליה, אך למרות זאת קיבלה ממנה תלונה נוספת באפריל 2016. לטענתה, מבדיקה שערכה התגלה כי הפעם הנזילה לא קשורה לדירתה.
שתי הנתבעות התלוננו על התנהלות התובעת, שהקשתה עליהן ועיכבה את העבודות כיוון שלא טרחה להגיע לדירה.
"תחזוקת שבר"
במסגרת ההליך מונה מומחה מטעם בית המשפט לצורך הערכת היקף הנזקים שנותרו בדירת התובעת. המומחה בדק את הדירה ומצא בה סימני עובש ופטריות והעריך כי אכן כטענת התובעת – לא ניתן לאכלס אותה בדיירים חדשים עד לפתרון מלא של נזקי הרטיבות.
כמו כן, הוא מצא כי עדיין ישנה בעיית נזילה שמקורה בדירות של הנתבעות והמליץ לבצע תיקונים ספציפיים לצורך פתרון הבעיה.
לאחר מכן נשלחו הנתבעות לבצע תיקונים נוספים, וכשסיימו הגיע השופט שדה עצמו לביקור בדירת התובעת.
בביקור השופט התרשם כי הנתבעות פעלו בהתאם להמלצות המומחה. עם זאת הוא גילה כי מצבו של הבניין רעוע וחלק ניכר מנזקי הרטיבות (40%) מקורו במים שחדרו לבניין מבחוץ.
"הבניין והדירות בו לרבות דירת התובעת מתוחזקים ב'תחזוקת שבר'" כתב השופט בפסק הדין שהכריע בתביעה. השופט העיר כי הוא רואה גם בתובעת וגם בנתבעות אחראיות לתחזוקה הלקויה של הבניין.
לאור האמור ומאחר שהשופט התרשם שהתובעת באמת "לא יצאה מגדרה" כדי לשתף פעולה עם הנתבעות לצורך תיקון הנזקים בדירתה, נקבע כי היא אחראית ל-30% מהנזקים בדירה.
לגבי הפיצויים, השופט קבע כי נוכח העובדה שהתובעת לא הוכיחה מתי פנתה לנתבעות ומתי בדיוק השוכרים עזבו את הדירה, היא לא תקבל את מלוא שכר הדירה שדרשה. הוא פסק לה שכר דירה מופחת עבור 15 חודשים במקום תקופה של כשנתיים.
יחד עם עלות התיקונים ולאחר הפחתת האשם התורם נפסקו לתובעת 30 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,375 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד מקרקעין מ. פדני
- ב"כ הנתבעות: עורכי הדין ש. צרפתי ור. גדבאן
עו"ד יצחק נטוביץ
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין