שופטת קבעה: התנגדות דיירים לחתום על פינוי-בינוי בלוד - אינה סבירה

בית המשפט דחה את טענת השניים לפיה הפרויקט אינו כדאי כלכלית ומקפח אותם בתמורות

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה תביעה של עשרות בעלי דירות בעיר כנגד שני דיירים אשר סירבו להצטרף לפינוי-בינוי במתחם "כצנלסון", בטענה שהוא מקפח אותם. השופטת יעל טויסטר ישראלי קבעה שסירוב השניים הינו בלתי סביר, ולכן עורך דין מטעם הדיירים יחתום במקומם.

מדובר ב-2 בניינים ישנים ברחוב כצנלסון שבעיר הסמוכה לנתב"ג, ללא ממ"דים ובמצב תחזוקתי ירוד. כל אחד מהם מכיל 24 דירות ומיועד להיהרס במסגרת פרויקט רחב של התחדשות עירונית. במסגרת המיזם צפויים להיבנות במקום המבנים הרעועים 3 בניינים חדשים שיכילו 130 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר וציבור.

רוב בעלי הדירות (91.6%) כבר חתמו על הסכם הפינוי-בינוי, למעט שניים - גבר ואישה - שסירבו להצטרף לחגיגה. מכאן התביעה שהוגשה נגדם למחוזי במרץ 2022. לטענת תומכי הפרויקט, בעיות התשתיות הרבות בבניינים מקשות על חיי היומיום ומדגישות את הצורך האקוטי בביצוע ההתחדשות העירונית. לשיטתם סירוב הנתבעים הינו בלתי סביר.

מנגד טענו הסרבנים, כנימוק להצדקת עמדתם, שהפרויקט אינו כדאי כלכלית, כי התמורות לבעלי הדירות אינן שוויוניות, וכי היזם פעל ללא שקיפות ובחוסר תום לב. לטענתם מטרת התביעה היא להפעיל עליהם לחץ פסול במטרה לכפות עליהם שלא כדין את ההסכם, תוך השחרת שמם.

בתוך כך סיפר הסרבן שרכש את דירתו בשל קרבתה למקום התמחותו ברפואה, בית החולים "אסף הרופא", אחרי שנים של עבודה וחסכון. הסרבנית שיתפה כי היא סובלת מנכות ומסתמכת על שלושת כיווני האוויר בדירתה, מאחר שאינה מסוגלת להפעיל מיזוג אוויר. לכן היא ביקשה לקבל דירה עם מאפיינים דומים.

היזם פעל ללא דופי

בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים, דחתה השופטת טויסטר ישראלי את מלוא טענות הסרבנים. היא הדגישה שגם אם קיימת שונות מסוימת בין התמורות, הרי שהיא נובעת ממאפיינים ייחודיים של הדירות.

"הנתבעים לא הוכיחו כי התמורה שיקבלו על פי ההסכם פחותה מזו שיקבלו יתר בעלי הדירות שיש להם את אותו שטח רשום, או כי התמורה שהוצעה להם חושבה על יסוד תחשיב שונה או שהוא נערך שלא על בסיס שמאות עניינית ומקצועית", הדגישה השופטת.

אשר לטענות שהופנו כנגד התנהלות היזם ציינה השופטת שהן לא הוכחו, וכי התרשמותה הפוכה: שהוא דווקא פעל ללא דופי. לדבריה לא עלה בידי הסרבנים להראות שהיזם התנהל בחוסר תום לב, או הסתיר עובדות ומסמכים. גם הטענה שהיזם הפעיל על הדיירים לחץ פסול כדי להתקשר בהסכם נדחתה על-ידי השופטת: "התרשמתי כי בעלי הדירות מעוניינים בכנות לקדם את הפרויקט", כתבה.

אגב כך ציינה השופטת שהסרבן סתר עצמו במהלך המשפט, עת הודה בחקירתו הנגדית שטרם התחיל סטאז', וכי הלכה למעשה אינו יודע אם אכן יעשה אותו ב"אסף הרופא". ביקורת הופנתה אף כנגד הסרבנית, לגביה נכתב שמבקשת להיות היחידה שתקבל תמורה עודפת בדמות דירה עם שלושה כיווני אוויר, וזאת הגם שבכוונתה למכור אותה.

בסופו של יום הגיעה השופטת למסקנה שנימוקי הנתבעים לסירובם לחתום על הפינוי-בינוי אינם כנים ואמיתיים, ובמלים אחרות: שסירובם אינו סביר. בנסיבות אלה היא קיבלה את התביעה ומינתה עורך דין מטעם בעלי הדירות לחתום במקומם. כל אחד מהסרבנים חויב ב-50,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעים: עו"ד דודי פרחיה ו/או עו"ד קובי אסייג
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד שרה נווה
• ב"כ הנתבעת 2: עו"ד מוחמד ביאדסה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.