ב-2014 שכרה האישה דירת ארבעה חדרים במרכז. כבר בהתחלה היא גילתה בעיות רטיבות קשות שגרמו לריחות טחב ועובש בלתי נסבלים. המשכיר מצדו התעלם מתלונותיה ובאחרונה היא זכתה בתביעה נגדו.
באוגוסט 2014 חתמה אישה על הסכם לשכירת דירת ארבעה חדרים באזור המרכז. היא עברה לגור בה עם שני ילדיה ואמה.
בתביעה שהגישה נגד המשכיר כשנה לאחר מכן היא סיפרה שכבר עם כניסתה לדירה החלה להריח ריח חזק של עובש מהמטבח וגילתה טחב ופטרת על גבי הקירות. בעקבות תלונותיה המשכיר ביצע תיקון מסוים לקירות והחליף את המטבח.
התיקון שיפר מעט את מצב הריח אך כארבעה חודשים לאחר מכן היא החלה להריח ריח חזק של עובש וטחב גם מחדר הילדים ומחדר נוסף שבו שהתה אמה. היא פנתה למשכיר והוא לבסוף הזמין אינסטלטור. האחרון קבע שחובה לבצע שיפוץ בקירות כדי להסיר את הטחב והעובש אך למרות דרישותיה הרבות, המשכיר לא תיקן את המפגע. כתוצאה מכך נאלצו שני ילדיה ואמה לעזוב את חדרי השינה ולעבור ללון בסלון.
לדבריה, במאי 2015 עזבה את הדירה לפני תום החוזה עקב מצבה המחפיר. התובעת הגישה חוות דעת מומחה שקבע שהדירה אינה ראויה למגורים.
המשכיר מצדו תיאר תמונה שונה לחלוטין. לדבריו, טענות התובעת לנזילות בדירה הועלו רק בדיעבד לאחר שלא שילמה את דמי השכירות עבור החודש האחרון והוא דרש ממנה לעזוב את הדירה.
לדבריו, התובעת חייבת לו כ-7,000 שקל עבור שכר דירה, תשלומים נלווים ובגין נזקים שגרמה לריפודים, לאסלה לדלת המקלחון ולשטיח.
הנתבע הכחיש את בעיות הרטיבות וטען שהקילופים שהופיעו בצילומים שהציג המומחה מטעם התובעת נבעו מ״גורמים אחרים״. הוא הסביר שהחליף את המטבח לא בגלל רטיבות אלא בשל הצורך לחדש את הציוד שכן דלתות הארונות היו רופפות.
טענות תמוהות
אך השופט אמיר לוקשינסקי-גל מבית משפט השלום בפתח תקווה כתב שכל הראיות מצביעות על כך שבדירה היה מפגע חמור של ריחות בלתי נעימים של עובש וטחב.
השופט ציין שהנתבע עצמו העיד שהדירה הייתה ״מסוידת כדבעי״ כשהתובעת נכנסה אליה ולכן לא ברורה טענתו שהקילופים בקירות נבעו מגורמים אחרים.
הוא הוסיף שעדות המומחה מטעם התובעת שלפיה בדירה היה ריח מצחין ובלתי נסבל לא נסתרה. כמו כן, הוכח שהתובעת פנתה לנתבע פעמים רבות בנושא אך הוא לא דאג לתקן את הנזקים וזו הסיבה לעזיבתה המוקדמת.
השופט כתב שטענות הנתבע היו תמוהות והוא לא סיפק הסבר הגיוני מדוע החליף את כל המטבח, כולל השיש והכיור, אם הבעיה הייתה דלתות רופפות בלבד.
עם זאת, השופט קבע שהתובעת לא הוכיחה שריחות הטחב והעובש מנעו ממנה אפשרות לעשות שימוש בחלק מהדירה. לדבריו, בניגוד לתמונות הרטיבות, לא צורפו תמונות המעידות על מעבר של הילדים והאם לסלון.
השופט סיכם שהתובעת הוכיחה ״מפגע של ריחות טחב ועובש בדירה, בדרגה לא זניחה שבהחלט גורמת עגמת נפש לאדם המתגורר בדירה״ ופסק לטובתה פיצוי של 5,067 שקל בתוספת הוצאות של 2,100 שקל ושכ״ט עו״ד של 1,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד מתיתיהו ברוכים
- ב״כ הנתבע: עו"ד מנשה שני
עו"ד אלכס וייג
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.