בפסק הדין נקבע כי ברמה העקרונית, גבר שהחליף את מנעולי הדירה המשותפת ולא אפשר לאשתו לגור בה חייב לשלם עבור השימוש הבלעדי שעשה בחלק שלה בנכס.
בשנה שעברה בית הדין הרבני האזורי בירושלים קבע כי גבר שהתגורר בדירה המשותפת לאחר שאשתו עזבה ישלם לה חצי מדמי השכירות מיום הגירושים ועד שנמכרה. במסגרת פסק דין שדחה ערעור שהגיש האיש על קביעה זו הבהירו דייני בית הדין הגדול כי לו הייתה האישה דורשת לחייבו בתשלום גם על התקופה שלפני הגירושים, בקשתה הייתה מתקבלת לנוכח העובדה שהגרוש אילץ אותה לעזוב בהתנהלותו האלימה ומנע ממנה לחזור לביתה.
בני הזוג התגרשו בשנה שעברה אחרי שהגיעו להסכם גירושים שכלל הוראות לגבי פירוק השיתוף בדירה המשותפת. מספר חודשים לאחר מכן הגישה האישה תביעה לחייב את בעלה לשעבר לשלם לה דמי שימוש על התקופה שבה גר בדירה לבדו.
בית הדין האזורי בירושלים קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי הבעל חייב בתשלום רק עבור 10.5 החודשים שחלפו מיום הגירושים ועד שהדירה נמכרה – בה אסור היה לבני הזוג לשעבר לגור יחד מבחינה הלכתית. לעומת זאת, הבעל לא צריך לשלם דבר על התקופה שלפני הגירושים משום שהאישה עזבה את הבית מרצונה.
ואולם, הגרוש לא הסכים לשלם כלל, והגיש על פסק הדין ערעור בו טען בין היתר שבתקופה שלאחר הגירושים ממילא אי אפשר היה להשכיר את הדירה משום שעמדה למכירה ולכן האישה לא הפסידה דבר מכך שגר בה.
עוד הוא טען כי העובדה שגרושתו לא תבעה את דמי השימוש אלא לאחר פירוק השיתוף מעידה על כך שוויתרה על זכות המגורים שלה ומכאן גם על זכותה לשכר דירה.
לא ויתרה על זכותה
אלא שדייני בית הדין הגדול הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז חלקו על גישתו.
ראשית, הדיינים ציינו כי האישה לא ויתרה על זכות המגורים בדירה. הדיינים הפנו לכך שבמסגרת ההליכים האישה סיפרה כי ברחה עקב אלימות מצד בעלה לשעבר, ולא יכלה לחזור לדירה כיוון שבנותיהם פחדו והרווחה אף אסרה עליהן להיפגש עם אביהן ללא פיקוח.
לאחר מכן, בעלה סירב לאפשר לה לחזור לדירה, החליף את המנעול ואף לא פעל בהתאם להחלטה שיפוטית שהורתה לו לעזוב כדי שתוכל לגור בה יחד עם הבנות.
הדיינים הוסיפו ודחו את טענת הבעל בנוגע לכך שממילא אי אפשר היה להשכיר את הדירה. נקבע כי הבעל סירב לאפשר לאשתו לחזור לגור בדירה יחד עם בנותיהם גם בתקופה זו ולכן עליו לשלם על השימוש הבלעדי שעשה בדירה.
יותר מזה, לטעמם של הדיינים לאישה הגיע לקבל דמי שכירות על כל התקופה שבה הוא גר בדירה לבד, גם לפני הגירושים. זאת, מאחר שהאישה עזבה את הבית בגלל אלימות ולא יכלה לשוב אליה עקב התנהלותו.
עם זאת, הדיינים הבהירו כי הם מנועים מלפסוק לאישה את הסעד הזה כיוון שלא הגישה מטעמה ערעור על קביעת בית הדין האזורי בנושא.
בסיום פסק הדין ציינו הדיינים כי רצוי שהכרעות לגבי פירוק שיתוף בדירה יכללו גם קביעה לגבי דמי שימוש – מה שייתר הגשת תביעות נפרדות בעניין.
עו"ד רועי חלפון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין