הצעתם של מספר רוכשים במסגרת מכרז לקרקע בנס ציונה נפסלה על ידי רמ"י בשל חוסר התאמה בין שמו של אחד מהם בתעודת הזהות לבין שמו בכתב הערבות. אלא שבית המשפט חשב שרמ"י הייתה צריכה לפעול אחרת.
ביהמ"ש לעניינים מנהליים בלוד קיבל את עתירתם של 19 רוכשים נגד החלטת ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל בנוגע לפסילת הצעה שלהם, במסגרת מכרז למכירת קרקע בנס ציונה, המיועדת לבניית 16 בתים בבנייה דו משפחתית.
העותרים הגישו הצעה לרכישת הקרקע תמורת למעלה מ-25 מיליון שקל, בהתאם לכללים, עם הערבויות הדרושות וצילומי תעודות זהות. הצעתם הייתה הגבוהה ביותר.
באוגוסט 2017 התכנסה ועדת המכרזים והודיעה שהחליטה לבחור בהצעה השנייה בגובהה (על סך של כ-23.5 מיליון שקל), תוך שציינה כי הצעת העותרים נפסלה הואיל ושם החייב בערבות הבנקאית אינו תואם לשמו של מגיש ההצעה.
בכתב הערבות שמו נכתב כ"בוכניק ארן-נסים" ואילו בתעודת הזהות "אורן בוכניק". הבדל זה נבע מכך שהאיש שינה את שמו במשרד הפנים לפני 12 שנה כאשר מחק את השם "נסים".
בעקבות זאת הגישה קבוצת הרוכשים את העתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של רמ"י ולהכריז על הצעתם כזוכה.
העותרים טענו בין היתר כי מדובר באותו אדם עם שינוי קל ביותר בשם, וכי על הוועדה היה לשקול באופן מידתי את פעולתה ולהפעיל שכר ישר, ולא לפסול את הצעתם ללא בירור.
בהקשר זה נטען כי אין חולק שמדובר באותו אדם, כפי שעולה ממכתב בנק הפועלים ומתמצית רישום ממשרד הפנים, המלמדת על השמטת השם "נסים" לבקשת העותר. משכך, לשיטתם לא הייתה סיבה מהותית לפסילת הערבות הבנקאית.
עוד נטען בין היתר כי לא היה מקום לשלול את ההצעה רק בגלל טעות בשמו של אחד העותרים כאשר הערבות הוגשה מטעם כל העותרים, ביחד ולחוד, ואפשר היה לדרוש ולקבל את פירעון הערבות על פי כל אחד משמות המציעים האחרים.
לא היה היחיד
השופט אילן שלמה שילה דחה את עמדת העותרים הכללית בנוגע לטעות בשם, והסביר כי פגם בערבות בנקאית שניתנה להבטחת הצעה למכרז, אפילו פעוט וחסר ערך, יביא בדרך כלל לפסילת הערבות, ולפסילתה של הצעה. "על כן, אילו היה העותר מציע יחיד, לא היה מקום להחריג את הפגם ולקבל את הערבות", הבהיר.
ואולם, בסופו של דבר העניין הוכרע דווקא לטובת העותרים. השופט שילה קבע כי במקרה הזה לא היה מקום לפסול את כתב הערבות, משום שמדובר בהצעה משותפת עם מציעים נוספים, ולנוכח כתב הערבות הבנקאית שעל פי הדין ועל פי נוסחו חייב הבנק לפרוע את מלוא סכום הערבות בגין כל אחד מהמציעים הנערבים בו.
"משהוגשה ערבות בנקאית שבה שמות אחדים 'כשרים', או אפילו שם אחד 'כשר', היה על הוועדה להתעלם מאופן כתיבת שמו של העותר, ולראות בו תוספת שאינה לצורך, ולעניין זה אין לומר 'כל המוסיף גורע'", כתב השופט.
לפיכך, בסיכומו של דבר השופט ביטל את החלטת הוועדה וקבע כי הצעת העותרים היא ההצעה הזוכה. רמ"י חויבה לשלם לעותרים שכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 שקל. החברה שזכתה במקור – המשיבה השנייה בהליך – לא חויבה בהוצאות משפט וזאת עקב התרשלות העותרים בבדיקת כתב הערבות.
- ב"כ העותרים: עו"ד ע' פלס, עו"ד צ' רקנאטי
- ב"כ המשיבה 1: עו"ד ק' אביסרור
- ב"כ המשיבה 2: עו"ד י' אבינועם, עו"ד ע' אבינועם
עו"ד שמחה דן רוטמן
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין