מכתב בנק הפועלים מיום 21.8.17 שבו מבהיר הבנק כי היה מכבד את דרישת רמ"י לפירעון הערבות, וכי האדם שמאחורי השם הוא העותר. הבנק גם מאשר את זהות העותר כבעל החשבון המנוהל אצלו מאז 1992, שאז נרשם שם העותר בספרי הבנק כפי שהיה באותה עת.
1.4ביום 3.9.17 התכנסה הוועדה לישיבה נוספת, שבה דנה בפנייתה של באת כוח העותרים. הוועדה שבה ובחנה את הצעת העותרים ואת המסמכים שצורפו למכתב באת כוחם, עמדה שוב על השינוי בשם, בין שם המציע כמופיע בהצעה ובתעודת הזהות לבין שמו המופיע בכתב הערבות, וכך קבעה:
"הואיל ועל פי נוסח כתב הערבות כל המציעים יחד הינם ערבים במשותף והוגדרו כך בכתב הערבות 'שיקרא להלן 'חייב' ' ומכתב הבנק מיום 11.08.17 רק מחזקת אמירה זו.
והואיל ושם החייב בערבות אינו תואם לשם מגיש ההצעה: ... . והואיל ובתמצית הרישום ממרשם האוכלוסין שצורף למכתבה של עו"ד ריקנטי עולה, כי שמו של המציע שונה במשרד הפנים כבר ביום 04.09.2005 כ – 12 שנים עובר למועד הגשת ההצעה במכרז.
לאור האמור לעיל, ועדת המכרזים אינה רואה מקום לשנות מהחלטתה המקורית מיום 20.08 2017, לפסול את הצעה מס' 4 הואיל ושם החייב בערבות אינו תואם לשם מגיש ההצעה."
ביום 6.9.17 הגישו העותרים את העתירה.
2.תמצית טיעוני בעלי הדין
2.1טיעוני העותרים
העותרים חוזרים למעשה על נימוקי באת כוחם בפנייתה למשיבה ומדגישים כי מדובר באותו אדם, השינוי בשם הוא קל ביותר, על הוועדה היה לשקול באופן מידתי את פעולתה, ולא לפסול את הצעת העותרים ללא ניסיון לברר עימם, או עם באת כוחם, את מקור השינוי. האמירות בפסיקת בית המשפט העליון מלמדות שבנסיבות כעין אלו על הוועדה להפעיל שיקול דעת ושכל ישר ואין לפסול את הערבות בשל השוני בשם.
שמו של העותר המופיע בהצעת העותרים ובתעודת הזהות שהעתקה צורף להצעה הוא "אורן בוכניק", כשבשם "אורן" מופיעה האות ואו, בעוד שבכתב הערבות הבנקאית כתוב השם "ארן נסים בוכניק", דהיינו השם אורן מופיע בכתיב חסר ללא האות ואו והוסף השם נסים.
אין חולקין שמדובר באותו אדם, כפי שעולה ממכתב בנק הפועלים מיום 21.8.17, ומתמצית רישום ממשרד הפנים המלמדת על השמטת השם נסים לבקשת העותר. אין סיבה מהותית לפסילת הערבות הבנקאית, והרציונלים המקובלים בפסיקה לפסילה שכזו אינם מתקיימים.
בפני הוועדה היו צילומי תעודות הזהות של העותר ושל רעייתו שהייתה אחת המציעות ואחת מהנערבות בכתב הערבות הבנקאית והיא העותרת מס' 2 בעתירה זו. מצילומים אלו אפשר היה לראות כי שניהם מתגוררים בכתובת אחת ולהם ילדים משותפים, ואפשר היה ללמוד מכך שהוספת שם העותר "נסים" נעשתה כנראה באקראי.
הואיל ומדובר בהצעה שהציעו מציעים אחדים, כאשר תנאי המכרז קובעים כי הערבות מוגשת מטעמם יחד ולחוד, לא היה מקום לעשות שימוש בטעות שבשמו של העותר בכתב הערבות, שכן אפשר היה לדרוש ולקבל את פירעון הערבות על פי כל אחד משמות המציעים האחרים שנמנו בערבות.
2.2 טיעוני רמ"י
העותרים מבקשים להתערב בשיקול דעתה של הוועדה, והתערבות שכזו תעשה במשורה ולא בנסיבות כגון אלו שבפנינו. ההוראה במסמכי המכרז בדבר אפשרות הפסילה של ערבות שנפל בה פגם ברורה וחד משמעית, וממילא אין עילה להתערבות בהחלטת הוועדה שנעשתה על פי תנאי המכרז, הדין והפסיקה.
רמ"י מתנגדת לעתירה ומסתמכת על ההלכה (פרשת אדמונית החורש ופסקי דין אחרים), שעל פיה אפשר שלא לפסול ערבות שנפל בה פגם רק כאשר הפגם ניכר מכתב הערבות כשהוא לעצמו. החריגים לכלל שיש לפסול ערבות שנפל בה פגם אינם מתקיימים בענייננו.
אין הפגם ניכר מן הערבות, שעל כן דינה להיפסל. גם המבחנים הנוספים להכשרתו של פגם בערבות, שהותוו בעניין אדמונית החורש, אינם מתקיימים במקרה דנן.
אכן השמות הם שמותיו של אותו אדם, אך דברים אלו מתבררים רק מהסברים ומסמכים שהוגשו לאחר פתיחת ההצעות, ואף לאחר פסילת ההצעה.
לא הייתה כל טעות או אי-בהירות במסמכי המכרז, ואין לומר כי העותרים בחרו בפרשנות סבירה של הוראות המכרז.
הטעות לא אירעה עקב היסח הדעת גרידא, אלא הייתה פרי בחירה מודעת ומושכלת של הבנק.
לא הוסר החשש שמא תיקון הערבות יביא לפגיעה בעקרון השוויון כלפי יתר המתמודדים במכרז וכלפי מתמודדים בכוח שלא הגישו הצעות במכרז.
יש לציין כי לאחר קבלת העתירה נמצא כי נפלו טעויות בכתב הערבות הבנקאית גם בשמותיהם של שני מציעים נוספים: העותר מס' 3 רון גלזר ששמו בכתב הערבות גלזר רון (גרשון), והעותרת מס' 7 וידר אמסלם רוית ששמה בכתב הערבות וידר רוית. רמ"י אינה עומדת על פסילת ההצעות בגין פגמים אלו ומסתפקת בפגם שמצאה הוועדה בשמו של העותר.
2.3טיעוני המשיבה 2
מרבית טיעוני המשיבה 2 דומים לטיעוני רמ"י ולא אחזור עליהם.
המשיבה 2 עומדת גם על הפגמים שנפלו בשמותיהם של שני עותרים נוספים כנזכר לעיל, וטוענת כי רק בטעות לא עמדה הוועדה גם על פגמים אלו.
עוד עומדת המשיבה 2 על פגם נוסף שנפל בכתב הערבות והוא שבדרישת המכרז נקבע כי על הערבות הבנקאית להיות בתוקף עד ליום 25.3.18 ועד בכלל", ואילו העותרים צירפו ערבות בנקאית בתוקף עד לתאריך 25.3.18 ולא הוסיפו המלים "ועד בכלל".
3. דיון והכרעה
3.1האם השוני בין שם העותר המופיע בערבות הבנקאית לבין שמו המופיע במסמכי ההצעה והרשום בתעודת הזהות עולה כדי פגם, שבגינו היה מקום לפסול את הערבות ואת ההצעה? ואם אכן כך, האם אין בנסיבות המקרה דנן, לנוכח התנאים המיוחדים של המכרז העוסקים בהצעה המשותפת לעותרים אחדים, כדי לקבוע שלא היה מקום לפסול את הערבות בשל הפגם בשמו של העותר?
אלו הן שתי הסוגיות העיקריות שיש לדון בהן. לקראת סיום הדיון אזקק גם לשתי הטענות הנוספות שטוענת המשיבה 2.
אדון בטענות כסדרן, אך אומר כבר עתה כי הגעתי למסקנה שדין העתירה להתקבל, וזאת לנוכח התנאים המיוחדים שפורטו במכרז באשר להצעה משותפת ליחידים אחדים.
3.2האם היה מקום לפסול את ההצעה בשל השינוי בשם העותר שבכתב הערבות?
בדיעבד אין חולקין כי שמו של הנערב בערבות הבנקאית הוא שמו של העותר, שהיה אחד המציעים בהצעת העותרים, וכי השם לא תוקן בספרי הבנק לאחר שהעותר שינה אותו לפני כ-12 שנה, כי הטעות שנפלה בכתב הערבות נעשתה בתום לב, וכי הבנק היה מכבד את הערבות הבנקאית ופורע את תמורתה, אילו ביקשה רמ"י לפורעה. אציין כאן כי ההבדל בשמות מתבטא בסופו של דבר בתוספת השם "נסים" בכתב הערבות, ולא בהעדרה של האות ואו בשם אורן; בהשמטת האות ואו יש לראות רק דרך כתיבה בכתיב חסר, להבדיל מכתיב מלא, וכשהיא לעצמה אין בה משום פגם כלל. למצער יש בהשמטת האות ואו משום פגם שסבורני כי אין בו כדי להביא לפסילת הערבו, וכך הסכימה גם באת כוח רמ"י (פר' עמ' 2 ש' 23).
הלכה היא שפגם בערבות בנקאית שניתנה להבטחת הצעה למכרז, ולו פגם שיש שיראוהו פעוט וחסר ערך, יביא בדרך כלל לפסילת הערבות, ובד בבד לפסילתה של הצעה שאלמלא הפגם הייתה הטובה ביותר וראויה לזכות במכרז. על אחת כמה וכמה כך פני הדברים, כאשר הוראה מפורשת בעניין זה נכללה בין תנאי המכרז. הכלל המושל בכיפה הוא שפגם בערבות להבטחת מכרז ייחשב בדרך כלל לפגם מהותי הפוסל את הערבות ואת ההצעה. כך אמרה השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש: "...קבע בית משפט זה בשורה של פסקי-דין כי בדרך-כלל יש לראות בפגמים בערבות שצירף מציע להצעתו פגמים מהותיים הפוגעים בשוויון שבין המציעים במכרז, ועל-כן דינה של הצעה שהערבות שצורפה לה פגומה, להיפסל" (עת"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הפנים, פ"ד נח(1) 907 (2003)). וכך השופטת (כתוארה אז) מ' נאור: "בשנים האחרונות ניכרת מגמה של החמרה בכללים הנוגעים לערבות, כשהכלל הוא שבדרך כלל, פגם בערבות נחשב לפגם מהותי בהצעה" (עמ"מ 6090/05 מגער נ' נתניה (פסקה 13 (27.2.06)). הלכה זו קיימת עד עצם היום הזה, והחריגים לה מצומצמים עד מאוד, כאשר הכללים הקובעים את הנסיבות שבהן לא תיפסל ערבות בנקאית למכרז בשל פגם שנפל בה נקבעו בפרשת אדמונית החורש (עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.2010)). בפרשה זו עמד בית המשפט (מפי השופט (כתוארו אז) ח' מלצר) על הכלל, תוך שמנה ארבעה מבחנים, שבהצטרפותם יחד יוחרג הפגם באופן שהערבות הבנקאית לא תיפסל חרף הפגם שנפל בה. אביא כאן את דברי בית המשפט הכוללים את המבחנים לאי פסילתו של פגם:
"מאידך גיסא, קיימים פגמים מסוימים ונדירים בערבות הבנקאית, אשר ניתן לשקול האם יש מקום להכשירם, שאם לא תאמר כן יימצא כי אותו "חריג שבחריג" הנזכר בפסיקה – בפועל כמעט שלא יהיה בנמצא. כעולה מן האמור לעיל, בחריגים מצומצמים אלה יש לכלול פגם בערבות בנקאית הנובע מפליטת קולמוס, או מטעות סופר, או מהשמטה מקרית, או מהוספת דבר באקראי (להלן ביחד: טעות), כאשר – כתנאים מצטברים – חייבות להתקים דרישות נוספות אלה (ענין אבראהים; ענין י.ת.ב):
(א)הטעות נלמדת מהערבות עצמה;
(ב)ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים;
(ג)על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי-גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע, או של הבנק הערב;
(ד)אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים."
(ס' 6 בפסק הדין)
העותרים אינם חולקים על הלכת אדמונית החורש, אלא שהם סוברים כי במקרה דנן אפשר לפרשה לקולא, באופן המתיישב עם דברים שנאמרו בה ואשר יביא לביטול החלטת הוועדה. כך למשל העותרים מפנים לדברי השופט ח' מלצר האומר: "עולה מן האמור לעיל, בחריגים מצומצמים אלה יש לכלול פגם בערבות בנקאית הנובע מפליטת קולמוס, או מטעות סופר, או מהשמטה מקרית, או מהוספת דבר באקראי ..." (במובאה לעיל). העותרים שמים את הדגש על צירוף המלים "הוספת דבר באקראי" וגורסים כי כך אירע במקרה דנן, והמשיבות גורסות כי אין מדובר בהוספת דבר באקראי אלא בהוספה מכוונת. אם כך ואם כך, המובאה דלעיל כפופה לדברים המופיעים מיד לאחריה דהיינו "כאשר – כתנאים מצטברים – חייבות להתקיים דרישות נוספות אלה ..." וכאן באים המבחנים שהובאו לעיל.
הווי אומר, עדיין אנו מצויים באותם מבחנים, ועלינו לבחון את פסילת הערבות על פיהם.
והנה כבר במבחן הראשון כושלים העותרים בטענתם. העותרים טוענים (ס' 14 בעתירה) כי הטעות ניכרת מהשוואת כתב הערבות למסמכי המכרז, ולא היא. המבחן הנכון הוא האם הטעות ניכרת מכתב הערבות עצמו? ובלשון אחרת האם כתב הערבות "זועק" לפגם שבו? התשובה לשאלות אלו היא בשלילה, שכן אין להבחין בכל טעות אלא בהשוואה למסמכים נוספים.
אעיר כאן, כי לטעמי המבחן הראשון הוא המבחן היחיד שאינו מתקיים בערבות דנן. שלא כטענת רמ"י אין ללמוד על כוונה מדויקת של הבנק בכתיבת שמו של העותר כמופיע בספרי הבנק, שהרי ברור לכול כי כוונת הבנק הייתה לערוב לעותר (ולאחרים), ולא לאדם אחר, והטעות נבעה אך ורק מהרישום הישן בספרי הבנק. באופן שאפשר היה לראות טעות זו כ"תוספת דבר באקראי".
סבורני כי גם שני המבחנים האחרים אינם מתקיימים בענייננו, אך לא כאן המקום להרחיב, שדי באי התקיימותו של אחד המבחנים כדי שלא להחריג מכלל הפסילה ערבות שנפל בה פגם.
3.3העותרים מוסיפים וטוענים כי היה על הוועדה לבחון את מקור הטעות, ואילו עיינה במסמכים שצורפו לעתירה הייתה נוכחת כי גם העותר וגם בת זוגו היו בין המציעים, ותעודות הזהות שלהם מוכיחות כי מדובר בבני זוג. דא עקא, אין ללמוד מתעודות הזהות כי העותר הוא אותו אדם הנערב בכתב הערבות.
3.4עוד מבקשים העותרים להסתמך על אמרות בפסיקה בדבר הצורך להקל בפסילה דווקנית, וכי על ועדת מכרזים לברר מקורה של טעות, במיוחד במקרה כבענייננו שבו לא מתקיימים הרציונלים שביסוד כלל הפסילה, כיוון שתום לבם של העותרים ברור, אין כאן טכסיסנות והערמה וגם עקרון השוויון אינו נפגע. כך מפנים העותרים לדברי השופט נ' סולברג:
"אולם ועדת המכרזים מורכבת מבני אדם, ואינה מחשב. כעקרון ניתן היה להחליט על הגשת ההצעות כולן לבדיקת מחשב במקום לבחינתו של בן אנוש. אך לא כך נעשה. הא למדנו, שנדרשת הפעלת שיקול דעת. בדיקת מחשב היתה פוסלת כל פגם. מסירת שיקול הדעת לבני אדם מלמדתנו מיניה וביה שאין מקום לגישה כל-כוללת כי לפגם בערבות אין תקנה. יפים דברי הנצי"ב שהובאו על ידי ב"כ קפה קפה: "כל שאפשר לברר, מצוות עשה מן התורה לבדוק ולברר... אסור להחמיר במקום שאפשר לברר היתרו" (העמק דבר, ויקרא יא, מז)." (עע"ם 2638/12 + 3581/12 רשות שדות התעופה נ' קפה קפה ישראל בע"מ, פסקה 8 (19.7.12))
ואולם, דברי השופט נ' סולברג נאמרו בנסיבות המיוחדות למקרה שבו דן, כגון שהוסכם שם לקבל ראיה חיצונית להוכחת הטעות. ממילא לא עמדו דבריו ביסוד פסק הדין.
גם דברים שאמר השופט י' עמית (עע"מ 5375/15 בטחון שרותים אבדר בע"מ נ' נתיבי ישראל (11.8.2016) בדבר הצורך בהחלת עקרון המידתיות בדיני המכרזים, ובמבחני הפסלות, אינם הדין המחייב כיום, שהרי באותו עניין הייתה דעתו דעת מיעוט. השופט עמית, נטה לגישה שהוצעה בספרות (השופט י' מרזל במאמרו פגם בערבות להצעה במכרז ושאלת המידתיות בדיני המכרזים (משפטים מה, 203 (מאי 2015), וד"ר ע' דקל במאמרו "לא חייבים לפסול הצעה", משפטים מה 153 (מאי 2015)), שעל פיה ממליצים המחברים לבחון פסילתה של ערבות במבחן המידתיות, תוך בחינת השאלות "האם פסילת ההצעה קשורה קשר רציונלי לעקרון השוויון; האם אין אמצעי פוגעני פחות כדי להגשים באותה מידה את קידום השוויון, והאם קיים יחס ראוי בין עקרון השוויון לבין עקרון היעילות הכלכלית" (שם בפסקה 12).
אזכיר כי בשאלת השימוש בעקרון המידתיות נטושה מחלוקת בפסיקה (ר' למשל דברי המשנה לנשיאה א' רובינשטיין באותו עניין), ועד כה טרם התקבלה הגישה האחרת. ייתכן, כפי שקורה לא פעם, שעם שינוי הזמנים תשתנה ההלכה ודעה שהייתה במיעוט תהיה לדעת הרוב, אך הדבר אינו לאל ידי.
לפיכך אילו השאלה היחידה שהייתה ניצבת להכרעתי הייתה השאלה שנדונה עד כה, הייתי אומר שאין מקום להכשיר הפגם.
3.5פגמים נוספים בערבות הבנקאית
בפי המשיבה 2 שתי טענות לפגמים נוספים בכתב הערבות שהגישו העותרים:
-
שוני בשמותיהם של עותרים נוספים בכתב הערבות לעומת הצעת המכרז: טענה זו מתייתרת נוכח המסקנה שאליה הגעתי באשר לפגם בשמו של העותר.
-
מועד סיום הערבות: בנוסח הערבות שצורף לתנאי המכרז נדרש כי הערבות תהיה בתוקף עד ליום "25.3.18 ועד בכלל", ואילו העותרים הגישו ערבות בנקאית שתוקפה עד ליום 25.3.18, ללא התוספת "ועד בכלל". סבורני כי שוני זה אינו עולה כדי פגם המצדיק פסילת הערבות וזאת משני טעמים. ראשית, ממילא משנכתב בערבות שתוקפה עד 25.3.18 הרי שמועד אחרון זה נכלל בתקופת תוקפה של הערבות, שכן הכלל הוא "עד ועד בכלל" (ר' סעיף 8 בחוק הפרשנות, תשמ"א-1981). שנית, הוראת ס' 6.13 בתנאי המכרז קובעת: "כל הצעה תעמוד בתוקפה על פרטיה, מרכיביה ונספחיה, ותחייב את המציע, מהמועד בו תוכנס לתיבת המכרזים, ועד ליום 25.3.18", ללא תוספת המלים "ועד בכלל". למצער יש בכך משום אי בהירות מסוימת בתנאי המכרז שאינה מאפשרת לפקוד עליהם עוון אי צירוף המלים "ועד בכלל".
3.6דין ערבות בנקאית שבה מופיעים שמות מציעים אחדים
העותרים טוענים כי אין בתוספת השם "נסים" בכתב הערבות הבנקאית כדי לשנות כהוא זה מההצעה, ואין בו כדי להשפיע על תוקפה וכשרותה של הערבות. וכל כך למה? מפני שתנאי המכרז מכירים במצב של הצעה המשותפת ליחידים אחדים, כפי שהיה בענייננו, ועל פי אותם תנאים יכולה וחייבת הייתה רמ"י לממש את כתב הערבות הבנקאית בגין כל אחד מהמציעים האחרים.
רמ"י גורסת כי משהגישו העותרים הצעה משותפת ולא בחרו בהצעה של יחיד, הרי שקיבלו על עצמם כי כל פגם באחד השמות הנערבים יביא לפסילת ההצעה.
אינני סבור כך.
אלו התנאים הרלוונטיים שבמכרז:
"הצעה משותפת" שהוגדרה "הצעה משותפת למספר יחידים", כפי שהגישו העותרים, נדונה בהוראת סעיף 6.9. לגבי הצעה שכזו נקבע "בהצעה משותפת, יחתמו מסמכי המכרז בהתאם להוראות המכרז, על ידי כל אחד מיחידי המציע בהצעה המשותפת ..." (ס' 6.9.1 בתנאי המכרז). וכן, "הוגשה הצעה משותפת, תיעשה ההתקשרות עם כל יחידי המציע במשותף והתחייבויותיהם בהתאם לתנאי המכרז תהיינה ביחד ולחוד ובערבות הדדית" (ס' 6.9.3). כבר מכאן ניתן ללמוד שאין ממש בטענת רמ"י, שהרי בפני העותרים לא עמדה אפשרות להגיש הצעה של אחד מהם בלבד. אף הוראות המכרז קבעו במפורש שההתקשרות תהיה בין רמ"י לבין המציעים כולם במשותף, בעוד שהתחייבויותיהם של המציעים תהיינה יחד ולחוד ובערבות הדדית.
סעיף 7.1.3 שהובא לעיל, הדן בערבות בנקאית להצעה משותפת, מאפשר לצרף ערבות בנקאית שבה מופיע שמו של אחד או יותר מיחידי המציע. שלא כפי שסברה הוועדה בהחלטתה השנייה, אין בכתב הערבות דבר כדי ללמד שערבות הבנק ניתנה לכל הנערבים יחד, להבדיל מיחד ולחוד, ואף ההגדרה "להלן הערב" לאחר שמות הנערבים אינה משנה ממסקנה זו. דין מפורש הוא כי "שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד" (ס' 54 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973).
לפיכך משהוגשה ערבות בנקאית שבה שמות אחדים "כשרים", או אפילו שם אחד "כשר", היה על הוועדה להתעלם מאופן כתיבת שמו של העותר, ולראות בו תוספת שאינה לצורך, ולעניין זה אין לומר "כל המוסיף גורע".
אציין כי ההיגיון העומד ביסוד פסילת ערבות שנפל בה פגם אינו מתקיים בענייננו. אין בפנינו פגיעה בעקרון השוויון, אין פגיעה ביעילות הכלכלית והמשפטית, וכאשר מדובר על מכרז למכר, להבדיל ממכרז למתן שירותים, אין לאפשרות שמקצועיותם של מציעים אינה כליל השלמות – דבר שקשה לומר על העותרים בענייננו - כדי לפגוע כהוא זה במעמדם כמציעים לרכוש את המקרקעין. יש לזכור גם שהצעת העותרים גבוהה באופן משמעותי מהצעת המשיבה 2.
לא נעלמה ממני הוראת סעיף 3.2 בתנאי המכרז שכותרתו "המציע". ס'"ק 3.2.3 חוזר תחילה על הוראת ס' 6.9.3 דלעיל, ובהמשך הדברים קובע: "במקרה של הפרה או אי קיום תנאי המכרז ע"י אחד מהשותפים, מתבטלות מאליהן הצעות יתר השותפים ורמ"י רשאית לחלט את כל סכום הפיקדון או חלקו כפיצוי קבוע ומוסכם, בכפוף לתנאי המכרז (ס' 10 להלן) ולהחכיר/למכור את המגרש לאחר". אינני סבור שיש להוראה זו תחולה בענייננו, והדברים עולים מהוראת סעיף 10 הנזכרת בה. סעיף 10 מלמד שהכוונה בצירוף המלים "במקרה של הפרה או אי קיום תנאי המכרז" איננה לפגם בכתב הערבות, אלא להתקיימותה של עילה לפי תקנה 16 (ב) בתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993, שתוכנה מובא בגוף הוראת ס' 10, וכולל פעולות של נקיטה בעורמה, תכסיסנות או חוסר ניקיון כפיים, מסירת מידע מטעה, חרטה לאחר חלוף המועד האחרון להגשת ההצעות, או פעולה שלא לפי הוראות המכרז לאחר זכייה. אין זה המקרה שבפנינו.
עיינתי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מפי הנשיא י' אלון (עת"מ 49249-02-14 חסין סאנע נגד רשות מקרקעי ישראל) שבו אישר בית המשפט פסילת הצעתו של אדם שהגיש הצעה לרכישת מקרקעין מהמשיבה, עקב שוני בין שמו כמציע לבין שמו בערבות הבנקאית. באותו מקרה היה המציע אדם יחיד, והשוני, ואם תרצו הפגם שנפל בתיאור שמו, הצדיק את החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתו, כפי שקבע בית המשפט. לא כך בנדון דידן, כאשר עם המציע השתתפו מציעים נוספים שלגבי שמותיהם לא נפל כל פגם.
מכאן שדין העתירה להתקבל מטעם זה.
4.לסיכום
אכן נפל פגם בשמו של העותר המופיע בכתב הערבות, ועל פי ההלכה (אדמונית החורש) כיוון שאין פגם זה ניכר על פני כתב הערבות, תוצאתו תביא בדרך כלל לפסילת הערבות וההצעה. על כן, אילו היה העותר מציע יחיד, לא היה מקום להחריג את הפגם ולקבל את הערבות.
אולם, לנוכח היותה של הצעת העותרים הצעה משותפת עם מציעים נוספים, ולנוכח כתב הערבות הבנקאית שעל פי הדין ועל פי נוסחו חייב הבנק לפרוע את מלוא סכום הערבות בגין כל אחד מהמציעים הנערבים בו, ולאור הוראות המכרז שהובאו לעיל (פסקה 3.6), לא היה מקום לפסול את כתב הערבות בגין הפגם בשמו של העותר, או בגין פגמים בשמות של שני מציעים נוספים כטענת המשיבה 2.
לפיכך, העתירה מתקבלת ומתבטלת החלטת הוועדה בדבר פסילת הצעת העותרים ובחירת הצעת המשיבה 2 זוכה. נקבע כי הצעת העותרים היא ההצעה הזוכה.
המשיבה מס' 1 תישא בשכר טרחת עו"ד של העותרים בסכום של 20,000 ₪. איני עושה צו להוצאות נגד המשיבה מס' 2 עקב התרשלות העותרים בבדיקת כתב הערבות.
ניתן היום, י"ט תשרי תשע"ח, 09 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.
