ויתר על זכייה בהתמחרות על דירת ירושה – ויפצה את אחיו ברבע מיליון שקל

שני אחים שקיבלו דירה בירושה ביקשו לפרק את השיתוף בה. האח שהגיש את ההצעה הגבוהה ביותר זנח לבסוף את רכישת הדירה וחויב לשלם לאחיו – שקנה אותה בעצמו – פיצוי על הפרת חוזה

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לאחורנה פיצוי מוסכם על הפרת הסכם התמחרות בין אחים על דירה שקיבלו בירושה. בהסכם קבעו האחים כי מי מביניהם שיציע את הסכום הגבוה ביותר לרכישת הדירה יזכה לרכוש אותה. עוד צוין בחוזה שמי שיזכה ויחזור בו מהצעתו יאלץ לשלם לשני פיצוי מוסכם. האח שזכה בסופו של יום לא רצה לרכוש את הדירה ודווקא האח שהפסיד בהתמחרות רכש את הדירה. תביעה שהגיש לקבלת הפיצוי המוסכם נדחתה בבית המשפט לענייני משפחה, אך בערעור נקבע שהאח שזכה לא עמד בהתחייבותו וגרם לאחיו עיכוב ברכישת הדירה, ועליו לשלם את הפיצוי.

האחים ירשו מהוריהם המנוחים מספר נכסים וביניהם דירה, לגביה הסכימו על פירוק שיתוף בדרך של התמחרות. בהתמחרות ראשונה ביניהם זכה המערער שהציע לרכוש את הדירה בסכום של 1.82 מיליון שקל. האח השני הגיש בקשה לביטול ההתמחרות בטענה שבכלל לא נכח בה. בקשתו התקבלה, ובמרץ 2019 בוצעה התמחרות נוספת. שני האחים היו מיוצגים בה ובהסכם עליו חתמו נקבע כי מי שהצעתו תתקבל אך הוא יחזור בו, ישלם לאחיו פיצוי מוסכם בשיעור של 10% מגובה הצעתו.

בהתמחרות הנוספת זכה הפעם האח השני (המשיב), שהציע לרכוש את הדירה במחיר גבוה יותר של 2.1 מיליון שקל. ואולם, בסופו של דבר הוא לא חתם על הסכם רכישה וזנח את הליך רכישת הדירה.

בעקבות זאת, המערער ביקש לבטל את זכיית אחיו ולרכוש את הדירה בעצמו, במחיר שהציע בהתמחרות הראשונה. בקשתו התקבלה, הוא רכש את הדירה, ובהמשך תבע מאחיו פיצוי של 210,000 שקל בגין הפרת הסכם ההתמחרות. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו בנימוק שלא נגרם לו נזק אלא להיפך, הוא רק הרוויח כשזכה לרכוש את הדירה במחיר שהציע מלכתחילה.

המערער לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור למחוזי בו טען כי אחיו מעולם לא התכוון לממש את הצעתו וכל מטרתו הייתה לעכב ולהכשיל את מכירת הדירה.

המשיב טען מנגד שהמערער כבר פוצה כשקיבל את הדירה במחיר שהציע, ותשלום הפיצוי המוסכם יהווה כפל פיצוי, שעה שלא נגרם לו כל נזק.  

"בלי טריקים ובלי שטיקים"

שופטי המחוזי קיבלו את הערעור פה אחד. השופט נפתלי שילה שכתב את פסק הדין ציין כי ברור שהאח המשיב הוא בגדר מי שחזר בו מהצעתו משלא חתם על הסכם המכר, כך שהמערער זכאי לפיצוי המוסכם. עם זאת, עלתה השאלה האם קיימת הצדקה להפחתת גובה הפיצוי - ונקבע שלא.

השופט הסביר שהתערבות בפיצוי המוסכם תיעשה רק במקרים חריגים ולא כך הוא המקרה. למערער נגרמה עוגמת נפש עקב העיכוב ברכישת הדירה והעובדה שנאלץ לפתוח בהליכים משפטיים, ציין השופט, והוסיף כי התניה בהסכם נועדה להרתיע מציע מלחזור בו לאחר שהושקעו משאבים בקיום ההתמחרות, ולהבטיח שהיא תקוים "בלי שטריקים ובלי שטיקים".

עוד נקבע שלא מדובר בכפל פיצוי, והעובדה שהמערער רכש את הדירה בסכום שהציע אינה גורעת מזכותו לקבל את הפיצוי המוסכם על הפרת החוזה. רכישת הדירה על ידי המערער, הדגיש השופט, אינה פיצוי, הוא פשוט זכה בהתמחרות משום שלא הייתה הצעה גבוהה יותר.

לפיכך המשיב חויב לשלם למערער את הפיצוי המוסכם בסך של 210,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.

השופטות עינת רביד וטל לוי-מיכאלי הסכימו עם פסק הדין.

• ב"כ המערער: עו"ד מתתיהו ברוכים
• ב"כ המשיב: עו"ד יאיר פרלה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין