במשך שנים קיים אדם זוגיות במקביל לנישואיו, ממנה נולדו לו שתי בנות. בהתחלה הוא תפקד כאב אך כשהאם ביקשה מזונות הוא ניתק קשר. בקשתו לבטל את האפוטרופסות שלו על הילדות נדחתה
השופטת מורן ואלך-ניסן דחתה לאחרונה בקשה של אב לביטול אפוטרופסותו על שתי בנותיו, בנות 5 ו-10, שנולדו במסגרת זוגיות מחוץ לנישואיו. האב טען כי ביקש "לתרום את זרעו" לאם מבלי שיהיו לה דרישות כלכליות כלפיו. השופטת תיארה את הנזק הגדול שנגרם לבנות מכך שהאב ניתק איתן את הקשר בבת אחת וחייבה אותו בהוצאות לטובת המדינה.
האב נשוי כ-29 שנים ומנישואיו נולדו שני ילדים, היום בגירים. האם גרושה ללא ילדים מקשרים קודמים. הצדדים ניהלו קשר מחוץ לנישואין במשך כ-20 שנה, ומהקשר ביניהם נולדו שתי הילדות.
ב-2020 הגישו בני הזוג "תביעה משותפת להכרה באבהות" לצורך ביצוע בדיקת רקמות להוכחת אבהותו של האב על הקטינות. ב-2021 ניתן על בסיס בדיקת רקמות פסק דין שמאשר את האבהות.
ב-2022 הגישה האם תביעת מזונות כנגד האב. עד להגשת תביעת המזונות האב היה מעורב בגידול הבנות ובטיפול בהן אך לאחריה הוא בחר לנתק קשר עם הבנות באופן מוחלט.
בסמוך לאחר הגשת תביעת המזונות הגיש האב תביעה לביטול אפוטרופוסותו הטבעית על הקטינות. הוא ביקש שמלוא הזכויות והחובות הקשורים בילדות יוטלו על האם בלבד.
לטענתו, הצדדים ניהלו קשר שטחי ולא עקבי. הוא סיפר כי לפני כעשר שנים האם רצתה לממש את אימהותה והוא הסכים לתרום לה את זרעו, בתנאי שלא יהיה מדובר בקשר זוגי וככל שיוולד ילד, זהותו כאב תישאר אנונימית לעד ולא תהיה לאם כל דרישה ממנו, כולל מהפן הכלכלי.
בנוגע לילדה השנייה טען האב כי ביקש מהאם להפסיק את ההיריון אך היא הודיעה לו ש"אין דרך חזרה" כך שהדבר נכפה עליו. הוא הוסיף כי אינו מעוניין בשום קשר עם הקטינות, וגם אם היה מעוניין, ספק אם יש ביכולתו לעשות כן לאור מצבו הנפשי הרעוע.
האם טענה מצידה כי במשך שנות הזוגיות הארוכות האב הבטיח לה שהוא "תיכף מתגרש". היא הוסיפה שלפני כעשור הם חיזקו את מערכת היחסים ביניהם וכתוצאה מכך נולדו הקטינות, מתוך אהבה ובחירה של שני הצדדים.
התנערות בוטה
"ביולוגיה אינה הופכת אדם להורה אמיתי, אולם הורה ביולוגי אינו זכאי להתנער באופן כה בוטה מכל התחייבויותיו כהורה ולהפנות עורף לבנות שהביא לעולם", כתבה השופטת מורן ואלך-ניסן מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה.
השופטת הבהירה לאב שבנותיו משלמות את המחיר הכבד על כך שהוא בחר לנהל חיים כפולים במשך כעשרים שנה, ועתה הוא מפנה אצבע מאשימה לכל העולם חוץ מאשר לעצמו.
השופטת ציינה שהאב מציג עצמו כקורבן שנפל ל"הונאה" מצד האם, אך הוא לא הביא כל ראיה לתמיכה בטענותיו. בניגוד לכך, האם תמכה את טענותיה בראיות רבות.
כך, בין היתר, האב לא הציג כל הסכם בכתב שלפיו האם לקחה על עצמה את האחריות הבלעדית לגידול הילדות. מנגד, האם צירפה ראיות לכך שהאב תפקד כאב לבנות לכל דבר ועניין, לרבות מימון צרכיהן.
בסופו של דבר כאמור דחתה השופטת את התביעה. עם זאת, כדי לאפשר לאם התנהלות בירוקרטית קלה יותר ביחס לבנות, היא קבעה שהאם רשאית לקבל לגביהן החלטות ללא שיתוף האב.
"אם וכאשר האב יואיל בטובו לשוב ולמלא תפקיד בחייהן של בנותיו הקטינות...יוכל לעתור גם לשינוי ההחלטה בדבר מתן סמכויות בלעדיות לאם", חתמה השופטת.
האב חויב בהוצאות האם בסך 30,000 שקל וכן בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 7,000 שקל.
- ב"כ האב: עו"ד מורן מג'ר
- ב"כ האם: עו"ד מילי אשר לביא
עו״ד שמואל גרוס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין