רבע מיליון ש׳ ליולדת שעברה ניתוח קיסרי מיותר

בת 26 הגיעה לבית חולים לאחר ירידת מים. היא נשלחה מיד לניתוח בגלל שבמעקב ההיריון העובר היה במנח עכוז. אלא שבדיקה פשוטה הייתה מגלה שהוא כבר התהפך וניתן ללדת רגיל

בבית משפט השלום בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד המדינה כבעלת בית החולים הילל יפה. היולדת טענה כי ב-2015 עברה ניתוח קיסרי ללא צורך שכן העובר היה במנח ראש. היא ציינה את הסבל הרב שחוותה בגין הניתוח ובין היתר איבוד דם וקושי להתחבר לתינוקה ולהניק. בית המשפט פסק כי לא בוצעה בדיקת אולטרה סאונד הכרחית לפני הניתוח.

האישה סיפרה שלפני כ-6 שנים, בשבוע 35 להריונה, נבדקה בקופת החולים. בוצעה לה בדיקת אולטרה סאונד ונמסר לה שהעובר במצג עכוז. הרופאה הסבירה לה כי יש לה שתי אפשרויות: פרוצדורה של היפוך העובר ברחם או ביצוע ניתוח קיסרי מתוכנן. הוסבר לה כי ישנם סיכונים לעובר בהיפוך העובר ברחם ולכן היא בחרה בהליך של ניתוח קיסרי מתוכנן.

בהמשך היא נבדקה בבית החולים הילל יפה ובוצעה לה בדיקת אולטרה סאונד במסגרתה צוין כי העובר במצג עכוז. לאור זאת נקבע לה תור לביצוע ניתוח כשבועיים לאחר מכן. ואולם, שלושה ימים לפני המועד המתוכנן ירדו לה המים והיא פנתה למיון.

במיון ביצעה האחות בדיקה וגינלית וחיברה אותה למוניטור ולא בוצעה לה בדיקת אולטרה סאונד. היא נותחה בניתוח קיסרי ובדו"ח הניתוח תחת הכותרת מהלך הניתוח נרשם "חילוץ תינוק במצג ראש, ללא קושי".

היא ציינה כי ההתאוששות שלה הייתה קשה, היא נזקקה למנות דם רבות וחוותה קשיים בחיבור ללידה. כל זאת כשלמעשה לא היה צורך בניתוח הקיסרי ובכל הסבל שעברה.

הנתבעת טענה שכן בוצעה לתובעת בדיקת אולטרה סאונד במיון אך ברשומות הרפואיות לא נרשמה שעת הבדיקה. היא הוסיפה כי העובר אכן היה במנח עכוז ובטעות נרשם בסיכום הניתוח כי הוא היה במצג ראש. 

לא הייתה הסכמה מדעת

לנוכח התיעוד הלקוי ברשומות הרפואיות העביר השופט בכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין מבית משפט השלום בתל אביב את נטל השכנוע לנתבעת.

הוא קבע כי טענת הנתבעת שלפיה רופא ביצע בדיקת אולטרה סאונד לתובעת במיון אינה עולה בקנה אחד עם תצהיר התובעת שלפיו פקידת הקבלה ציינה בפניה כי אין רופאים בחדר המיון בשל אירוע רב נפגעים.

כמו כן, סתירות ברשומות הרפואיות יורדות לשורש המחלוקת ופוגעות במהימנות גרסת הנתבעת. ״אילו עמדה הנתבעת על רישום תקין של הרשומות הרפואיות, ניתן היה לקבוע את מצג העובר ללא כל קושי, ובכך להחליט האם סביר היה לבצע את הניתוח הקיסרי או לאו״, כתב השופט.

הוא הוסיף כי הנתבעת ניסתה לתרץ כל אחת מהטעויות וייתכן וניתן היה לקבל הסבר כזה או אחר אילו הייתה טעות אחת, אך צבר של שלוש טעויות חוזרות ברישומים הרפואיים המדברים על מצג ראש מחליש את הסבריה.

עוד כתב השופט כי אין ספק שהסכמתה של התובעת לניתוח נבעה מהמחשבה כי הוולד נמצא במצג עכוז ואילו הייתה יודעת כי התינוק בצג ראש וכי ניתן לבצע לידה רגילה הרי שהייתה  מעדיפה זאת. בנסיבות אלה לא היתה הסכמה מדעת לביצוע הניתוח הקיסרי.

בסופו של דבר חייב השופט את הנתבעת לפצות את התובעת ב-180,000 שקל בתוספת פיצוי על עזרת צד שלישי לה נזקקה לאחר הניתוח בסך 25,000 שקל ושכ״ט עו״ד בשיעור. 23.4%.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין