ט.א. נ' מדינת ישראל

רקע

בפני תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית.

התובעת, ילידת 1989, עברה ניתוח קיסרי ללידה בבית החולים הילל יפה (להלן:"בית החולים") ביום 8.2.2015. לטענתה הניתוח היה מיותר וגרם לה לנזקים ולפגיעה באוטונומיה. לביסוס טענתה צירפה התובעת את חוות דעתו של ד"ר אילן הלוי שבדק את התיעוד רפואי וקבע כי לפי הרישום הרפואי לא בוצעה בדיקת אולטרא סאונד כנדרש והוולד היה במנח ראש. עובדה זו מאיינת את הסיבה להפניית התובעת לניתוח קיסרי.

ההגנה כופרת בחבות. לפי חוות דעת שהוגשה מטעמה מדובר בתביעה מופרכת, המבוססת על רישום שנרשם בטעות ומעקב אחר הפעולות שנעשו בביה"ח מצביע על כך שהטיפול הרפואי היה נכון מקצועית והכרחי.

החל מדיון קדם המשפט הראשון בתיק שיתפתי את הצדדים בתחושותיי כי ראוי להגיע במקרה זה להסכם פשרה תחת לנהל דיון הוכחות.

בהחלטתי מפרוטוקול הדיון ביום 17.12.18 המלצתי לצדדים כי יגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט ואכן ב"כ הצדדים הגיעו לסכום מוסכם שהתובעת אישרה אך הנתבעת לא אישרה. משכך בהחלטתי מיום 09.11.19 קבעתי את התיק להוכחות.

דיון ההוכחות התקיים בהקלטה ביום 27.07.20. ראשית נחקר מומחה התביעה, ד"ר אילן הלוי, אחריו נחקרו בעלה של התובעת, מר ר. ט.ז. והתובעת, גב' א. ט.ז.. אחריהם נחקרו מומחה ההגנה, פרופ' רון גונן, אחריו ד"ר יורי דמיטרוצ'נקו וד"ר סרגיי טוניצקי.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, התובעת ביום 15.09.20 והנתבעת ביום 07.02.21. סיכומי תשובה של התובעת הוגשו ביום 22.02.21.

פסק דיני זה יהיה תמציתי כהנחיית תקנה 129 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשס"ח – 2018, שנכנסו לתוקף (בשעטו"ב) ביום 1.1.21.

טענות הצדדים

לטענת התביעה התובעת נותחה בניתוח קיסרי למרות שהעובר היה במצג ראש. הנתבעת התרשלה בכך שלא בוצעה בדיקת אולטרא סאונד מרגע כניסתה של התובעת למיון ועד לביצוע הניתוח ובדיקה שכזו יכולה הייתה להראות כי העובר במצג ראש ובכך לאיין את האינדיקציה לניתוח קיסרי. יצויין שמדובר בהריון ראשון של התובעת, בת 26 בעת ארועי התביעה, במהלכו ביצעה מעקב הריון במסגרת קופת החולים שהיה תקין.

ביום 19.01.15 בשבוע 35+6 להריונה נבדקה התובעת על ידי רופאת נשים במסגרת הקופה, בוצעה לה בדיקת אולטרא סאונד ונמסר לה כי העובר במצג עכוז. במעמד זה הסבירה הרופאה לתובעת כי בפניה שתי אפשרויות, פרוצדורה של היפוך העובר ברחם או לבצע ניתוח קיסרי מתוכנן. הוסבר לה כי ישנם סיכונים לעובר בהיפוך העובר ברחם וכי הדבר עלול להוביל לניתוח קיסרי דחוף, המסוכן יותר מניתוח קיסרי מתוכנן ובשל כך בחרה התובעת בהליך של ניתוח קיסרי מתוכנן.

ביום 25.01.15 בשבוע 36+5 להריונה נבדקה התובעת על ידי ד"ר אמיר נאה בבית החולים. באותו מעמד בוצעה לתובעת בדיקת אולטרא סאונד במסגרתה צוין, בין היתר, כי כמות המים תקינה וכי העובר במצג עכוז. לאור זאת נקבע לתובעת תור לניתוח קיסרי ליום 11.02.15 תוך שהוסבר לה כי הסיבה היחידה לביצועו הינה מצג העובר.

ביום 08.02.15, שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע הניתוח הקיסרי, ירדו לתובעת המים והיא פנתה למיון בית החולים.

במיון ביצעה האחות הילה פנחס בדיקה וגינלית לתובעת וחיברה אותה למוניטור. בגיליון השחרור של המיון צוין כי סיבת ההפניה למיון: Breech present וכי לתובעת ירדו המים משעה 03:15. לטענת התביעה לא בוצעה לתובעת בדיקת אולטרא סאונד במיון.