לפסק הדין בעניין ד"ר ליאור אורן נ' אהרון מור ואח'
בעל דירה שטען כי שכניו לא ביצעו את תיקוני הנזילות שחויבו לבצע על ידי המפקחת על המקרקעין, הגיש נגדם בקשה לביזיון בית משפט. השכנים טענו, כי ביצעו את התיקונים אולם לא לפי הוראות המומחה שמונה ע"י המפקחת. השופט: השכנים שזלזלו בפסק הדין ייקנסו.
בשנת 2008 הגיש בעל דירה למפקחת על המקרקעין בתל אביב תביעה נגד שכניו עקב נזקי רטיבות שנגרמו לדירתו, בשל ליקויי איטום בדירתם. התביעה הסתיימה בהסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, על פיו התחייבו השכנים לבצע את עבודות התיקון והאיטום בדירתם ובדירת התובע בפיקוח של יועץ איטום שמינתה המפקחת.
מאחר שלטענת התובע, התיקונים לא בוצעו, הגיש לבית משפט השלום בת"א בקשה על פי פקודת בזיון בימ"ש, לאכיפת ביצוע פסק דינה של המפקחת, ובתגובה הצהירו הנתבעים כי יבצעו את פסק הדין 'כדת וכדין', אך ביקשו אורכות לביצוע התיקונים. כעבור מספר חודשים, הודיעו הנתבעים כי ביצעו את התיקונים, אלא שלטענת התובע, מרבית העבודות לא בוצעו עד ליום זה ממש וודאי שלא תחת פיקוח היועץ, והתיקונים שכן בוצעו אינם יעילים, שכן גילה נפיחות בתקרה (הממוקמת מתחת לדירת השכנים), ומעידה על קיומה של רטיבות.
בחוות דעת שהגיש היועץ לעניין זה, אישר כי העבודות בוצעו ללא ידיעתו ופיקוחו, והוסיף כי חלק מהעבודות בוצע ברשלנות וחובבנות, וכי העבודות שאמורות היו להתבצע בדירת התובע, כלל לא בוצעו. בתגובה, הלינו הנתבעים על התנהלות המומחה, וביקשו כי ביהמ"ש ימנה מומחה אחר, בין היתר נוכח חוות דעתו הסתמית, שלא התייחסה לכך שגם לאחר תקופה ממושכת של גשמים עזים, לא נגרם כל נזק לדירת התובע, כך שהעבודות שביצעו הוכיחו את עצמן.
הפכו את התובע ל'בן ערובה'
השופט יאיר דלוגין קיבל את הבקשה לאחר שקבע, כי התנהלות הנתבעים מעידה על זלזול בפסק הדין ובחובותיהם על פיו. נפסק, כי הנתבעים לא סיפקו הסבר מתקבל על הדעת לעיכוב הרב בביצוע העבודות מלכתחילה, ולמרות זאת ניתנו להם אינספור אורכות והזדמנויות לביצוען, אך אלה לא בוצעו בהתאם להוראות המפקחת, למרות הצהרת הנתבעים כי יבצעו אותן 'כדת וכדין'.
נפסק, כי חוות דעת היועץ, על פיה התיקונים בוצעו באופן חובבני ולקוי, לא נסתרה, ואין לקבל את הטענה כי בוצעו כדבעי הגם שלא תחת פיקוח, שכן הנתבעים לא היו רשאים לבצעם כפי העולה על רוחם, ובכל מקרה העובדה שהופיעה רטיבות בתקרת התובע מעידה כי העבודות שכן בוצעו, לא השיגו את מטרתן. עוד נפסק, כי בקשת הנתבעים למנות מומחה אחר הינה לא יותר מנסיון להתחמק מחובותיהם ולגרום לסחבת נוספת.
"התנהלות הנתבעים הנה חמורה במיוחד, שכן בנסיבות הקיימות (מיקום דירת הנתבעים, המהווה גם את מקור הנזילות, בדיוק מעל דירת התובע), התובע הפך בעל כורחו ל"שבוי" ול"בן ערובה" בידיהם... בנסיבות אלה, מכוח חובת תם הלב שחבים הנתבעים לתובע ביחסים ההדדיים שבין שכנים לאותו בית משותף, חובה היה על הנתבעים לגלות רגישות גבוהה במיוחד, התחשבות ושיתוף פעולה מידי וללא סייג, כדי להביא להפסקת הנזילות. תחת זאת, הנתבעים זלזלו בתובע, דבר שהביא להגשת התביעה הראשונה בפני המפקחת ולאחר מכן המשיכו הם ביחס המזלזל, עת לא קיימו את פסק הדין. התנהלות זו המשיכה בנקיטת סחבת ובאי שיתוף פעולה באופן מלא במסגרת ההליך הנוכחי.", כתב השופט.
לפיכך, קבע השופט כי מדובר במקרה חריג שבגינו יש לחייב את הנתבעים בקנס של 10,000 שקל לאוצר המדינה, ובנוסף חייב אותם להשלים את כל העבודות בכפוף להנחיות היועץ, וקבע כי אם לא יעשו כן ללא הצדקה, ישלמו 500 שקל לאוצר המדינה על כל יום של איחור, עד לקנס מירבי של 15,000 שקל. בנוסף חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט של 10,000 שקל.
לפסק הדין בעניין ד"ר ליאור אורן נ' אהרון מור ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.