בהחלטת ביהמ"ש נכתב כי "למוסד לביטוח לאומי לא יועילו 10% מקצבת הנכות של החייב כמעט במאום... לעומת זאת מקיומו היום יומי של החייב, שגם כך הוא דל ביותר, יגרע רכיב חשוב".
פקודת פשיטת הרגל קובעת כי הפטר מחובות של פושט רגל יבטל את כל חובותיו למעט חוב מזונות. עם זאת, הפקודה מאפשרת לבית המשפט לפטור גם מחוב מזונות, בהתאם לשיקול דעתו. לאחרונה, שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב נועה גרוסמן, קיבלה בקשה של חייב לפטור כזה, לאחר ששוכנעה שמצבו הנפשי הקשה מצדיק זאת.
מדובר באדם במצב לא פשוט. הוא אינו עובד, מוגדר נכה 40% בשל בעיות נפשיות, ומצוי בדרגת אי כושר של 100%. הכנסותיו החודשיות מסתכמות בכ-4,000 שקל, המורכבים מקצבת נכות (כ-3,700 שקל), סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון וסיוע קטן מאמו. הוא מתגורר עם שותפה ומשלם שכירות בסך 1,625 בחודש. איו לו נכסים ברי מימוש, וכמובן שאין לו "פוטנציאל השתכרות".
בשל חובות שאליהם נקלע הוא הוכרז כפושט רגל, ולאור מצבו, בהתאם להמלצת המנהל המיוחד והכונס הרשמי, בנובמבר 2017 בית המשפט נתן לו הפטר מחובותיו.
בהמשך לכך הגיש החייב בקשה להכליל בהפטר חוב לביטוח לאומי – ששילם במקומו את מזונות בנו – ועומד כיום על כ-62,000 שקל. המבקש טען כי מצבו הנפשי אינו מאפשר לו לעבוד וממילא הוא לא יוכל להחזיר את החוב. עוד הוא טען כי בנו כבר בגיר בן 23 ומפרנס את עצמו בכבוד.
המוסד לביטוח לאומי – בתמיכת המנהל המיוחד והכונ"ר – התנגד לבקשה וטען כי ההיענות לה עלולה לעודד חייבים שלא לשלם מזונות ולהסתמך על כך שהמדינה תממן את ילדיהם במקומם.
המוסד הדגיש עוד כי מדובר בחייב שלא שילם דבר בתיק המזונות מיוזמתו (התשלומים שכן בוצעו נגבו באמצעות קיזוז 10% מקצבת הנכות שלו), והעובדה שמדובר בחוב ישן לא מצדיקה כלשעצמה הפטר.
חברת רווחה
"קשה לומר כי סכום זה מאפשר ליחיד קיום אורח חיים בכבוד מינימלי, קל וחומר כשמדובר באדם הסובל מנכות אשר באופן טבעי מצריכה ביצוע התאמות ושימוש בתרופות בעלות כספית", כתבה השופטת גרוסמן.
עוד לפי השופטת, המשך הקיזוז מקבצת הנכות – בשווי מאות שקלים בחודש – עלול להביא לקריסתו מבחינה כלכלית, שהרי הוא ממילא נמצא בקו העוני, ורק לפני חודשים ספורים יצא לדרך חדשה עם ההפטר שניתן לו.
השופטת הזכירה שמצבו הבריאותי-נפשי של החייב אינו בר שינוי, ויש לאפשר לו לפחות לחיות בשלווה ובכבוד.
בתוך כך השופטת ציינה שהיא ערה לחשש שהביע ביטוח לאומי לגבי ההשלכות של מתן ההפטר, אולם כחברת רווחה המכבדת את עצמה, האינטרס הציבורי הוא דווקא להעניקו לחייב מסוג זה.
בעניין זה השופטת הפנתה למקרה דומה שבו דנה בעבר, שם ציינה כי "למוסד לביטוח לאומי לא יועילו 10% מקצבת הנכות של החייב כמעט במאום. זוהי ממש טיפה בים ביחס לחוב המזונות... לעומת זאת מקיומו היום יומי של החייב, שגם כך הוא דל ביותר, יגרע רכיב חשוב".
בסיכומו של דבר, נקבע כי ההפטר שניתן לחייב יחול גם על חוב המזונות, והקיזוז של קצבת הנכות שלו יופסק.
*עורך דין שמעון עטיאס עוסק בדיני פשיטת רגל
- ב"כ המבקש: עו"ד אורן מור
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד ר. חרל"פ
- הנאמן: עו"ד נדב לב
- כונס הנכסים הרשמי: עו"ד אילון מנשה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.