"יש להעדיף את העשרת עולמם התרבותי-חינוכי של הילדים על פני העשרת קופת פשיטת הרגל של הוריו", כתב השופט עודד מאור, בפסק דין אנושי ופואטי.
השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה על הפטר מחובות וביטול ההגבלות שהוטלו על זוג חייבים קשה יום שנקלע לתסבוכת כלכלית ופשיטת רגל.
לשניים שמונה ילדים, מתוכם שבעה קטינים, ומהם ארבעה עם צרכים מיוחדים. בשנת 2015 הם החלו בהליכי פשיטת רגל, אליהם פנו כתוצאה מהסתבכות שנוצרה, לטענתם, בשל הוצאות מחייה גבוהות.
האיש סופר סת"ם בהכשרתו אך עובד בעבודות ניקיון, ואילו האישה עובדת כמטפלת בגן ובבית פרטי. בשלב מסוים של ההליך ניתן להם צו תשלומים על סך של 350 שקל לחודש.
בדיון שהתקיים לאחרונה – ושאליו לא התייצב אף אחד מנושיהם – השניים תיארו בפני השופט את שגרת חייהם ואת העול הכלכלי שרובץ על כתפיהם מדי יום, וביקשו לתת להם הפטר מחובותיהם. השופט התרשם שהקשיים הכלכליים "נתנו באיש אותותיהם", כלשונו.
מנגד, נציגת המנהל המיוחד בהליך הציעה לתת לחייבים הפטר מחובותיהם, אולם בתנאי שצו התשלומים יועלה ל-1,500 שקל לחודש למשך 60 חודשים – כלומר תוספת של 90,000 שקל – וכן בתנאי שיסדירו חוב חדש שצברו לבעל דירתם, בסך של 20,000 שקל.
עמדה זו התבססה על כך שהאיש אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו כסופר סת"ם.
לראות את קו האופק
את הכרעתו פתח השופט מאור באזכור תמציתי של מטרות הליכי פשיטת הרגל: ריכוז הנכסים וחלוקתם בין הנושים, ושמירה על זכויות החייב ואפשרות לפתוח פרק חדש בחיים. על כך השופט הוסיף שבשנים האחרונות נוספה תכלית חדשה של ההליך והיא "שיקום החייב" והצלתו מקריסה כלכלית, בתנאי שהחייב התנהל בתום לב, הן ביצירת החובות והן במהלך ההליך המשפטי.
במקרה הנדון, השופט הבהיר כי גרסת החייבים שלפיה החובות נוצרו עקב הוצאות מחייה שוטפות לא נסתרה, וכי גם כיום הם נוהגים בצניעות אמיתית ובתום לב. גם החוב החדש שצברו לא שינה את קביעה זו, שכן השופט השתכנע שגם חוב זה נוצר בשל מצוקה כלכלית, מה גם שבעל הדירה לא הגיש תביעת חוב בגינו.
בהמשך פסק הדין השופט הרחיב בציטוטים של שופטי בית המשפט העליון, שלפיהם אחת הזכויות הנכללות ב"כבוד האדם" היא הזכות לקיום אנושי בכבוד.
לאחר מכן השופט הבהיר שהדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בילדים של חייבים, שכל "חטאם" הוא שנולדו למשפחה במצוקה.
"יש להעדיף את העשרת עולמם התרבותי-חינוכי של הילדים על פני העשרת קופת פשיטת הרגל של הוריו", כתב, וציין כי 350 שקל בחודש לא יסייע לנושים באופן משמעותי, ובטח שלא באופן המשתווה למשמעותו עבור ילדיהם של החייבים.
בהקשר זה השופט ציטט את ספר הילדים "יום הולדת לילד אחר", מאת הסופר טלי עידו, על ילד ושמו יוסף, ולו "מחברת אחת לכל המקצועות", וכן "אף אחד לא מבקר בביתו – הוא גר בשכונה רחוקה, וכששואלים אותו על משפחתו – הוא עונה בשתיקה".
בסופו של דבר, השופט קבע יהיה "נכון וצודק" לשחרר את החייבים מכבלי החובות.
בסיומו של פסק הדין השופט מאור הזכיר את השיר "קו העוני" של המשורר רוני סומק – אותו הביא השופט בדימוס אדמונד לוי באחת מפסיקותיו – וכתב: "יש לאפשר לבני הזוג לפתוח פרק חדש בחייהם, ובפרפרזה לשירו של המשורר רוני סומק, יש לייחל שקו האופק אותו יראו – לא יהיה עוד קו העוני".
- ב"כ החייבים: עורכת דין פשיטת רגל שירה מהרשק-זיגלר
- המנהל המיוחד: עו"ד אורן צורן
- ב"כ הכונס הרשמי: עו"ד אילון מנשה
* עו"ד ליאור לב מייצג בתיקי פשיטות רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין