מחלוקת בין הידידים האם הכספים ניתנו כהלוואה או במתנה הוכרעה לאחרונה לטובת האישה. בפסק דין עקרוני משרטט בית המשפט העליון קווים מנחים בשאלה על מי הנטל להוכיח מתנה.
ב-2013 הגישה אישה תביעה נגד מכר שלה ודרשה שישיב לה סכום ששילמה לבנק לצורך כיסוי חוב שלו. היא טענה שמדובר היה בהלוואה אך בית המשפט המחוזי קבע שהיא לא הוכיחה זאת. לפני כמה ימים הפך בית המשפט העליון את התוצאה וקבע שהמכר לא הוכיח שהסכום הוענק במתנה ולכן עליו להחזיר את הכסף.
הצדדים הכירו כשהאיש ביצע תיקונים בביתה של האישה. במהלך הזמן הם התיידדו והקשר ביניהם התחזק. בשלב מסוים ביקש האיש מהאישה לסייע לו בתשלום חוב משכנתא אותו התחייב לכסות בהסכם גירושין.
האישה הסכימה והעבירה לו שיק על סך 150,000 שקל לצורך פירעון החוב. לאחר שהידיד לא החזיר את הסכום האישה תבעה אותו בבית משפט השלום בתל אביב. היא סיפרה שהאיש התחייב כלפיה בעל פה לפרוע את החוב מספר חודשים לאחר מתן ההלוואה. האיש מצדו הודה שקיבל את הכספים אך טען שהם ניתנו לו במתנה.
בית משפט שלום קבע שהנטל להוכיח שמדובר במתנה מוטל על הידיד והוא לא עמד בו ולכן מדובר בהלוואה שעליו להחזיר. ואולם, ערעור שהגיש האיש למחוזי התקבל ונפסק שהנטל להוכיח שמדובר היה בהלוואה היה דווקא על האישה והיא לא עמדה בו. בין היתר נכתב בפסק הדין כי האישה עבדה שנים במוסד בנקאי והעובדה שלא חתמה עם האיש על הסכם הלוואה מעידה שמדובר היה במתנה.
האישה לא ויתרה וערערה לעליון. השופטים ניל הנדל, מני מזוז ונעם סולברג התייחסו לשאלה העקרונית על מי הנטל להוכיח מתנה או הלוואה.
יחסים קרובים מאוד
השופט ניל הנדל הבהיר שבדרך כלל כאשר נתבע מודה שקיבל כספים מהתובע הנטל עובר אליו להוכיח שקיבל אותם במתנה. עם זאת הוא ציין שהפסיקה קבעה את ״חזקת המתנה״ שלפיה כשמדובר ביחסים קרובים מאוד, כמו הורה וילד, יש חזקה שלפיה הכסף הועבר במתנה והנטל מוטל על כתפי ההורה להוכיח שהעביר את הסכום לבנו כהלוואה.
השופט הסביר שהחזקה מצומצמת רק לקשרים שבהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל כשמי שמעביר את הכסף מחויב לדאוג לרווחתו הכלכלית של המקבל. זאת, בניגוד למצב רגיל בו ההנחה הטבעית היא הפוכה, כלומר, שאדם שנתן סכום כסף לאחר מצפה להשבה שלו.
השופט הבהיר כי היחסים בין האישה למכר במקרה זה אינם מתקרבים ליחסים המיוחדים המקימים את חזקת המתנה. לכן, הנטל היה על האיש להוכיח שמדובר היה במתנה והוא לא עמד בו. בנסיבות אלה קבע השופט שהכספים הועברו כהלוואה ועל המשיב להחזיר את הכסף.
השופט מני מזוז הצטרף לתוצאת פסק הדין אך הוסיף שלדעתו אין לשלול את חזקת המתנה גם במצבים בהם לא קיימת מחויבות לדאוג לרווחת המקבל, כמו למשל במקרה של דוד ערירי שתומך באחיין. השופט נעם סולברג הצטרף גם הוא לתוצאה וכתב שגם לדעתו יתכנו מקרים חריגים בהם החזקה תחול במערכות יחסים שלא כוללות את מרכיב האחריות והדאגה של הנותן כלפי המקבל ויש לבחון כל מקרה לגופו.
המשיב חויב בהוצאות ובשכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל
- ב״כ המבקשת: עו"ד משפחה אביב הראל
- ב״כ המשיבים: עו"ד אברהם חנסב, עו"ד מיטל אורשלם
עו"ד שלומית לב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין