קב"ט דווח על חדירת מסתננים לשטח כפר הנוער שעל ביטחונו היה אמון. לאחר שחלקם איימו על חייו הוא חש כאבים בחזה ופונה לבית-חולים, שם אובחן כלוקה בהתקף לב
מנהל ביטחון ובטיחות בכפר נוער הוכר לאחרונה כנפגע עבודה, בעקבות התקף לב שעבר כתוצאה מוויכוח קולני עם קבוצת מסתננים שחדרה לשטח הכפר. לאחר שהשופטת תמר עציון פלץ מבית הדין לעבודה בתל אביב הכירה בוויכוח אשר גלש לאיומים על חיי הקב"ט כ"אירוע חריג", עניינו הוחזר לביטוח הלאומי שהכיר בו כנפגע עבודה הזכאי לקצבת נכות לכל חייו.
בתביעה שהוגשה לבית הדין באמצעות עו"ד גיל קלופשטוק ועו"ד אשר בן ישי, סופר כי התובע (54), קב"ט בכפר נוער במרכז הארץ, קיבל במהלך אוגוסט 2018 דיווח על כניסתה של קבוצת מסתננים בני מיעוטים לשטח הכפר, תוך שהם משתוללים במקום. לטענת התובע, הוא פנה לקבוצה בדרישה שיעזבו את המקום אלא שאז התפתח בין הצדדים ויכוח קולני וסוער שהגיע לכדי איומים על חייו.
לדברי הקב"ט, הקבוצה הואילה לעזוב רק לאחר שהבחינה כי הוא מתקשר למשטרה. ואולם, בשלב זה חש הקב"ט לטענתו בכאבים בחזה והזעה משמעותית. הוא פונה במהירות באמבולנס לבית החולים שם נמצא שהוא סובל מאוטם חד של שריר הלב, שהצריך צנתור ואישפוז למשך מספר ימים.
לדברי הקב"ט, משביטוח לאומי דחה את תביעתו להכרה כנפגע עבודה, לא נותר לו אלא לבקש מבית הדין להכיר בהתקף הלב כתאונת עבודה.
המוסד, שיוצג באמצעות עו"ד ענבל קמיור, גרס לעומתו שאין מדובר ב"אירוע חריג", שכן פינוי מסתננים הוא חלק משגרת עבודתו של הקב"ט; מה גם שבתיעוד הרפואי אין זכר לאירוע הוויכוח בעבודה.
לראשונה חש שחייו בסכנה
השופטת עציון פלץ ציינה כי הגם שהקב"ט מורגל בהתמודדות עם זרים המסתננים לשטח כפר הנוער, כאן היא שוכנעה שהוא חש לראשונה סכנה אמיתית לחייו, מה שכנראה מסביר את התקף הלב שקיבל סמוך לאחר הוויכוח.
כך, הקב"ט מסר לחוקר הביטוח הלאומי כי הוויכוח נוהל מול ארבעה מסתננים ובלשונו "הייתי אחד מול ארבעה, נבהלתי וחששתי". בנוסף, הקב"ט לא היה חמוש, כאשר המסתננים הפטירו לעברו קללות והתקרבו אליו פיזית.
גם בתצהירו הסביר הקב"ט שחרף היותו מורגל לאירועי הסתננות, העימות נשוא התביעה היה חריג מאוד והביא אותו לראשונה לחשוש לחייו.
הקב"ט התמיד בגרסתו זו גם בחקירתו הנגדית, במהלכה העיד כי "בדרך כלל אני יודע לטפל בזה בשקט, אבל המקרה הזה היה מאוד אלים. אני הרגשתי סכנה לחיי, שאני הולך לאכול אותה הפעם".
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהקב"ט הוכיח קיומו של אירוע חריג שגרם לו דחק נפשי בלתי רגיל, אשר קדם להתקף הלב. היא הדגישה שמסקנתה מתחזקת לנוכח סמיכות הזמנים שבין הוויכוח לבין התפרצות האוטם בלב.
בתוך כך השופטת דחתה את ניסיון הביטוח הלאומי להיתלות בהעדר אזכור הוויכוח בתיעוד הרפואי. הסברו של הקב"ט כי היה נתון באירוע חמור ולא מצא לנכון לשתף את הפרמדיק ב"קורות חייו", הניח את דעתה.
לפיכך השופטת קבעה שמדובר ב"אירוע חריג" המצדיק מינוי מומחה, אשר מצדו הכריע כי מתקיים קשר סיבתי בין הוויכוח להתקף הלב.
בסופו של יום, ביטוח לאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, קבע שלקב"ט נגרמה נכות צמיתה ומצא אותו זכאי לקצבת נכות למשך כל חייו.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין