פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1. התובע, מר פלוני (להלן: התובע), מבקש להכיר בויכוח שניהל במהלך עבודתו ביום 23.8.2018 (להלן: האירוע ו/או הויכוח) כאירוע חריג, ובאוטם שריר הלב שבו לקה באותו יום, כתאונת עבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה -1995 (להלן: החוק או חוק הביטוח הלאומי).

תמצית הרקע העובדתי הדרוש להכרעה

2. התובע, יליד 1/1960, עבד כמנהל ביטחון ובטיחות (להלן לשם הנוחות: קב"ט), מטעם משרד החינוך בבית הספר הימי, כפר הנוער מבואות ים במכמורת (להלן: בית הספר ו/או כפר הנוער) בתקופה נשוא התביעה.
3. התובע טוען כי ביום 23.08.2018 נכנסה קבוצת מסתננים בני מיעוטים (להלן: קבוצת המסתננים או הקבוצה) לשטח בית הספר על אף שחל איסור על כניסתם של מי שאינם עובדים או לומדים במקום.

בהיותו קב"ט בית הספר קיבל התובע דיווח על כניסת הקבוצה וניגש למקום הימצאה, ובעת הגעתו התפתח בין הצדדים וויכוח קולני שהגיע לכדי איומים על חייו של התובע, שדרש מהקבוצה לעזוב את שטח בית הספר לאלתר. הויכוח הסתיים כהקבוצה ראתה שהתובע מחייג למשטרה ועזבה את המקום.

לאחר שווידא כי הקבוצה עוזבת את המקום החל התובע לחוש כאבים בחזה ולהזיע, ולכן פנה לביתו והזמין אמבולנס שפינה אותו לטיפול בבית החולים "לניאדו" שבנתניה, שם אובחן כסובל מאוטם חד של שריר הלב ועבר צנתור.

4. תביעת התובע להכרה באירוע כתאונת עבודה נדחתה על ידי פקיד התביעות של הנתבע בהחלטה מיום 3.10.2019, שלפיה לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי שאירע תוך וכדי עבודתו של התובע ואשר הביא לאוטם שריר הלב שבו לקה ביום 23.8.2018.
5. על החלטה זו הגיש התובע את התביעה שבכותרת, וביום 2.5.2022 התקיים דיון הוכחות ראשון שבמסגרתו העידו התובע ועדיו, מר רפי אילוז שעבד עמו (להלן: מר אילוז) וגב' פלונית, אשתו של התובע (להלן: גב' פלונית). ביום 22.6.2022 התקיים דיון הוכחות נוסף שבמסגרתו העידו עדים מטעם הנתבע- מר אשר קסו, מנהל בית הספר (להלן: מר קסו או מנהל ביה"ס) ומר אלון שחם, החוקר מטעם הנתבע (להלן: מר שחם או חוקר הנתבע).
6. בתום ההוכחות הצדדים סיכומו את טענותיהם בכתב.

תמצית טענות הצדדים

7. התובע טוען, כי הוויכוח מהווה אירוע חריג ולא שגרתי במסגרת עבודתו כקב"ט נוכח האיומים על חייו והאווירה האלימה והמאיימת ששררה בעת האירוע.

אשר לטענת השיהוי שהעלה הנתבע טוען התובע, כי העיכוב נבע מתקופת שיקום ומאילוצים הקשורים לייצוגו, ובהתייחס לטענה כי לא דיווח על האירוע לאנשי מגן דוד אדום שבאו לפנותו מסביר, כי היה בעיצמו של אירוע לבבי ולא יכול היה לנהל שיחה מפורטת, אך מדגיש כי אין בתיעוד הרפואי כל תיאור עובדתי הסותר את גרסתו.

אשר לעדי הנתבע טוען התובע, כי מעדותו של מר קסו עלה שאינו זוכר פרטים רבים שאירעו במהלך תפקידו, לרבות אירועים בתקופה הרלוונטית לתביעה, ואילו מר שחם, חוקר הנתבע, לא התנהל באופן המצופה והנדרש מעובד ציבור שעה שערך חקירה טלפונית ולא הבהיר כי מדובר בחקירה בעניינו של התובע, ואף לא הציג כל מסמך מזהה בפני הנחקרים. כמו כן טוען התובע, כי נוכח ההיכרות של  מר שחם והתובע, כעולה מעדותו, ומאחר שמר שחם אישר בעדותו כי נהג להגיע למתחם בית הספר על מנת לדוג, תוך שימוש בתג כניסה השייך לחמו, ולעיתים סורב על ידי התובע עד אשר פנה למר קסו כדי שיפציר בתובע לאשר את כניסתו. היכרות זו עם התובע ומר קסו מעידה לשיטת התובע, על כך שמר שחם מצוי בניגוד עניינים, ואף על פי כן לא עדכן את מי ממנהליו בנתבע על כך, לא כל שכן לנחקרים על ידו בעניין שלפנינו.

לאור כל האמור, ומאחר שהוכחה חריגותו של האירוע והנתבע לא הצליח לסתור את טענותיו טוען התובע, כי יש לראותו באוטם שריר הלב שבו לקה התובע בעקבות האירוע כתאונת עבודה.

8. מנגד טוען הנתבע, כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו בהוכחת תביעתו, שכן לא הוכיח קיומו של אירוע תאונתי בכלל, וקיומו של אירוע חריג ביום 23.8.2018 בפרט.

לטענת הנתבע, במסגרת תפקידו כקב"ט אחראי התובע על המתרחש בשטחי כפר הנוער לרבות מניעת כניסתם של זרים, ומשכך אין מדובר באירוע חריג. זאת, בפרט נוכח עדותו של התובע כי האירוע נמשך דקות אחדות בלבד, והתובע לא ערך דוח אירוע לאחר המקרה ולא דיווח עליו לגורמים בכפר הנוער ואף לא לצוות הרפואי בעת שפונה לבית החולים.

בהקשר זה טוען הנתבע, כי טענת התובע כי דיווח על המקרה למר קסו נסתרה בעדותו של מר קסו, ואילו הטענה כי דיווח לאחות בית הספר שאינו חש בטוב לא הוכחה, והאחות לא זומנה על ידו לעדות.