צעירה נפלה בגן שעשועים. העירייה: "ונדליזם שלא בשליטתי"

בת 31 ביקרה עם בעלה בגן הירקון שבראש העין, כשלפתע נתקלה במפגע ונחבלה בקרסול. ביהמ"ש פסק לטובתה כ-90 אלף ש'

"זה ונדליזם, איני אחראית": כך, בין היתר, התגוננה עיריית ראש העין  מפני תביעה נזיקית שהוגשה נגדה לבית משפט השלום בפתח תקווה, בשל פציעת צעירה בקרסולה עקב מפגע בגן שעשועים אשר בתחום שיפוטה. השופט אריאל ברגנר דחה את טענת הוונדליזם והשית על העירייה חצי מנזקי הנפגעת. 20% נוספים יוחסו לבעלת מתקני הגן, בעוד 30% נוכו בשל אשם תורם של התובעת.

האירוע התרחש בינואר 2021 עת התובעת, סייעת במקצועה, ביקרה עם בעלה ב"גן הירקון" שבראש העין. לטענתה סביב השעה 17:00 נתקלה רגלה הימנית במפגע שכלל אבן שפה שקועה ופער גובה בינה לבין משטח הגומי של הגן, שלגרסתה לא היה מודבק לרצפה כראוי. כתוצאה מכך, סיפרה, נפלה בעוצמה על צדה הימני, והיא חשה שבר בקרסול.

"זעקתי מכאבים", שחזרה הצעירה בבית המשפט. היא סיפרה שבעלה, שישב באחד מספסלי הגן, שמע את צרחותיה וקם מיד לסייע לה. טענתה המרכזית בתביעתה: העירייה התרשלה בכך שלא דאגה לתקן את המפגע, לא גידרה את האזור, לא הציבה שלטי אזהרה ולא פיקחה כנדרש. דרישתה הכספית הועמדה על כ-275 אלף שקל.

מנגד טענה העירייה ש"מדובר במעשה ונדליזם שאין לה שליטה עליו", ומשכך היא פטורה מאחריות. לשיטתה פעלה כעירייה "סבירה וזהירה", כאשר לתובעת כלל לא נגרמה נכות תפקודית בשל האירוע. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד בעלת מתקני המשחקים, שלהגנתה טענה כי אחריותה מוגבלת לבדיקת המתקנים בלבד ולא לתחזוקת שטח הגן כולו, לרבות אבני השפה.

לא הוכחה השחתה זדונית

השופט ברגנר דחה את ניסיון ההתנערות של הנתבעת, בנימוק שלא גובה בראיות כנדרש. "העירייה טענה כי פעלה בסבירות וכי אם היה מפגע, ייתכן שנגרם מוונדליזם - אך לא הוכיחה זאת", כתב. עוד הוא קבע שעצם התקשרותה עם צד שלישי לצורך תחזוקת גן השעשועים אינה פוטרת אותה מאחריות כלפי התובעת.

בנסיבות העניין קבע השופט שחלקה של העירייה בפרשה הינו 70%, כאשר על בעלת המתקנים לשפותה ב-20% - כך שברמת התוצאה אחריות העירייה הוגבלה, במסגרת פסק הדין, למחצית מנזקי הצעירה. ניסיון הצד השלישי לצמצם את אחריותו לבדיקת מתקני המשחק בלבד, ולא לתחזוקת שטח הגן כולו, נדחתה בנימוק שלפי הסכם ההתקשרות עם העירייה, עליו לטפל "גם במשטחים".

את שלושים האחוזים הנותרים ייחס השופט לנפגעת עצמה, כאשם תורם. הוא הדגיש כי "גם בשטח ציבורי, על אדם מוטלת אחריות לנקוט זהירות סבירה כלפי עצמו ולשים לב למדרך כף רגלו. בהתחשב בנסיבות, נראה כי התובעת הייתה יכולה לנקוט זהירות רבה יותר". בסוגיית הנזק אומצה חוות דעת מומחה בית המשפט כי לצעירה נגרמה, בשל האירוע, נכות קבועה בקרסולה הימני בשיעור 5%.

על רקע האמור ובניכוי רשלנותה התורמת, פסק השופט לתובעת בגין ראשי הנזק השונים – אובדן השתכרות, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, נסיעות, ושכר טרחת מומחים – פיצוי כולל בסך 70,852 שקל, אליו צירף שכר טרחת עו"ד בסך 16,721 שקל ואגרת בית משפט. העירייה ובעלת מתקני הגן נדרשו לשלם את הפיצוי בהתאם לחלקן על-פי פסק הדין.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.