חברת בנייה תשלם לקבלן את מלוא התמורה: לא הוכח כשל בעבודות

הקבלן פתח בהליכי הוצאה לפועל לאחר שצ'ק שקיבל מהחברה לא נפרע. החברה טענה מצידה שאינה חייבת לו דבר משום שנפלו ליקויים חמורים בעבודתו. בית המשפט קבע כי לא הוכיחה טענת הגנה טובה שמצדיקה פטור מתשלום.

בית משפט השלום בכפר סבא הורה לאחרונה על שפעול הליכי הוצאה לפועל שפתח קבלן עבודות פיתוח לאחר שחברת הבנייה עבורה עבד ביטלה צ'ק של 70 אלף שקל. החברה התנגדה להליכים בטענה שהקבלן לא זכאי לתשלום משום שנפלו ליקויים חמורים בעבודות שביצע, אך הרשם הבכיר איתי רגב קבע שלא הוכח שהעבודות לא תאמו את המוסכם והחברה אף לא הוכיחה שנגרמו לה נזקים כלשהם שמצדיקים קיזוז.  

התיק הועבר בפברואר 2018 מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט בשל התנגדות לביצוע הצ'ק מצד חברת הבנייה "שטיכמוס נדל"ן" בטענה משפטית המכונה "כשלון תמורה". במלים פשוטות החברה טענה כי הקבלן לא ביצע את העבודות להן התחייב ואף הסב לה נזקים, ולכן הוא לא זכאי לסכום הצ'ק.

הקבלן טען לעומת זאת כי העובדה שהחברה שילמה לו תשלום ראשון של כ-33 אלף שקל  מעידה שביצע את העבודות לשביעות רצונה. לטענתו, כשסיים את העבודות העלתה החברה טענות שונות על טיב העבודה אך הוא ביצע את כל התיקונים שביקשה. עוד הוא ציין כי הליקויים אליהם הפנתה נבעו מעבודות תשתית שבוצעו מטעמה.

החברה טענה מצידה כי כשמסרה לקבלן צ'ק דחוי עבור החלק השני של העבודות היא הבהירה לו מראש כי יבוטל אם לא יושלמו כמוסכם. לטענתה, מאחר שהליקויים לא תוקנו וניסיון גישור שנערך מולו כשל, הרי שהצ'ק בוטל כדין. בנוסף צירפה החברה חוות דעת המפרטת את הליקויים ואת עלות התיקון. החברה אף הדגישה כי הקבלן לא הציג ראיות המוכיחות שביצע עבודה תקינה בהתאם להסכם עמה.

הנטל – על החברה

הרשם הבכיר איתי רגב ציין כי כאשר מדובר בתביעה לביצוע צ'ק נטל ההוכחה מוטל על מי שמסר את הצ'ק, שהרי ההנחה היא שלא היה נמסר אלא בעבור תמורה.

כלומר, החברה הייתה צריכה להוכיח שלא קיבלה תמורה שתאמה מבחינת איכות את מה שהוסכם עם הקבלן מראש.

"במקרה שלפני לא מצאתי כי, גם לגרסת הנתבעת, מדובר באי התאמה יסודית של המוצר (העבודות), המגיע כדי פגם קנייני מהותי המהווה כשלון תמורה מלא", קבע. בנוסף, הרשם ציין כי גם לא מתקיים כאן מצב של "כשלון תמורה חלקי" שכן לפי הפסיקה בתחום, טענה כזו יכולה להתקבל רק כאשר החלק שלא סופק ניתן לחישוב אריתמטי ללא צורך בשומה או הערכת מומחה.

בתוך כך הרשם הוסיף כי הצ'ק כמוהו כחוזה ולכן החברה לכאורה יכולה לטעון שהעבודות הלקויות לא תאמו את המוסכם וגרמו לה לנזק שמזכה אותה בקיזוז. אלא שחוות דעת המומחה שהגישה לא מספיקה לצורך הוכחת טענת קיזוז, והיה על החברה להוכיח את הנזק שנגרם לה בפועל. כלומר, להציג ראיות לכך ששילמה עבור עבודות תיקון –  וזאת היא לא עשתה.

לפיכך הרשם קיבל את תביעת הקבלן והורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל לביצוע הצ'ק במלואו, תוך שהוסיף לסכום החוב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 9,000 שקל. בנוסף חויבה החברה לשלם למנהל העבודה שלה ולמומחה מטעמה שכר עדות בסך כולל של 1,100 שקל.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין