אף שאין לו ממ"ד: התקבלה בקשת אב לזמני שהות עם בנו במלחמה

האב, תושב הצפון שלא פונה, סיפר שהפעם האחרונה בה ראה את בנו הייתה בשבוע שלפני השבת השחורה. ביהמ"ש התיר לו לקיים זמני שהות ובלבד שיהיה צמוד למקלט ציבורי

בית המשפט למשפחה בקריות קיבל לאחרונה בקשה של אב לפעוט כבן שנה וחצי להתראות עמו במהלך מלחמת "חרבות ברזל", חרף התנגדות האם. האחרונה הסבירה שאין למבקש ממ"ד בביתו, ומתוך דאגה לשלום בנה היא מבקשת שזמני השהות יקוימו בביתה הממוגן. האב סירב לקיום מפגשים מפוקחים, והשופט ניר זיתוני נעתר לבקשתו ובתנאי שהמפגשים יתקיימו בסמוך למקלט ציבורי.

הצדדים הם רווקים שניהלו קשר זוגי במסגרתו נולד בנם בן השנה וחצי. בבקשה שהוגשה לבית המשפט סיפר האב שלפני פרוץ המלחמה הוסכם שהוא ייפגש עם בנו אחת לשבוע, בימי שלישי, למשך שש שעות. אלא שהמלחמה, כך לדברי האב, טרפה את הקלפים ומאז השבוע שלפני הטבח הנורא ביישובי העוטף נבצר ממנו להיפגש עם בנו.

לטענת האב – המתגורר ביישוב צפוני שלא ניתנה הוראה לפנותו – אמנם אין בביתו ממ"ד אך הוא מודע למצב המלחמה ומתחייב לשהות במהלך המפגשים עם בנו בסמוך למרחב מוגן. לדבריו יש מקלט "במרחק של מטר מהבית" והוא ירוץ אליו במידת הצורך עם בנו בהישמע אזעקה. בתוך כך ביקש האב להרחיב את זמני המפגשים לשמונה שעות, במקום שש.

מנגד טענה האם שיש לקיים את זמני השהות בביתה בלבד, וזאת מתוך דאגה לבנה. האם טענה שבניגוד לדברי האב, המרחק בין ביתו למקלט הציבורי הינו 20 מטר לפחות וממילא אין סיכוי שהוא יצליח להגיע לשם עם הבן בזמן התראה של 15 שניות.

בתגובה לסירוב האב לקיים את המפגשים תחת עינה הפקוחה, טענה האם שהיא מסכימה לצאת מביתה במהלך המפגשים ואף לחזור למתכונת המפגשים הקודמת עם סיום המלחמה.

סיכון מוצדק

"השאלה אותה על בית המשפט להציב ובה עליו להכריע", כתב השופט זיתוני בפתח החלטתו, "היא מהו האיזון הנכון בין הרצון לשמור על שלומו של הקטין במקרה של התקפת טילים לבין הרצון לשמר קשר בין האב לבין הקטין בתקופת המלחמה שנמשכת כבר 31 ימים ולא ברור מתי תסתיים".

מצד אחד, באמת לא ברור האם בשניות הספורות העומדות לרשותו בהינתן אזעקה יוכל האב להגיע עם בנו למקלט הסמוך לביתו, קל וחומר אם הוא נמצא בשירותים וכיוצא בזה. מבחינה זו נשקפת סכנה מסוימת לילד. מצד שני, אין להקל ראש בחשיבות הקשר השוטף בין אב לבנו.

באיזון שבין שני האינטרסים הכריע השופט לטובת קיום המפגשים. הוא קבע שהפגיעה המשמעותית שכבר התרחשה בקשר בין האב ובנו – לאחר למעלה מחודש של נתק – מצדיקה נטילת סיכון מסוים הכרוך בחידוש המפגשים במתכונת שהתקיימה לפני המלחמה. בהקשר לכך הוא דחה את בקשת האב להאריך את המפגשים בשעתיים, בהעדר הצדקה קונקרטית.

חיזוק למסקנה שלפיה יש לחדש את המפגשים מצא השופט בתקופת הקורונה, אז הוחלט שלמרות החשש מפני הדבקה בנגיף הקטלני יש להתיר מעבר של ילד בין בתי ההורים, כחריג להגבלות שנהגו אז, וזאת לנוכח החשיבות הרבה שראתה המדינה בקיום קשר שוטף בין הורים לילדיהם. השופט כתב שניתן להקיש מאותה החלטה למקרה שלפניו.

לפיכך נקבע שהאב יוכל להיפגש עם בנו במתכונת שהתקיימה לפני המלחמה, ובלבד שיימצא עמו בסמוך למרחב מוגן במהלך המפגשים. לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ האב: עו"ד דוד רוזן
• ב"כ האם: עו"ד משה אביטל

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין