תביעה נוספת של חברת ההפקות נגד משווק ממירים לווייניים נדחתה. ביהמ"ש קבע כי בהיעדר זכויות – לא הייתה לחברה עילה לתבוע.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה של מפיקת שידורי הספורט צ'רלטון כנגד בעל עסק שמכר ממירים לווייניים שיתופיים. החברה טענה כי הנתבע פרץ את קידוד הערוצים בממיר באופן שאפשר לצפות בשידוריה ללא תשלום, ובכך הפר את זכויות היוצרים שלה ואף התעשר שלא כדין, אך השופטת כוכבה לוי דחתה את טענותיה לאחר שקבעה כי לא הוצגה בפניה כל ראיה המעידה כי צ'רלטון היא בעלת הזכויות בשידורים האמורים.
התביעה הוגשה ב-2015. עורכי הדין ליאור להב והראל ברק העלו בה שתי טענות מרכזיות: האחת, שהנתבע – בעל העסק "כוח החשמל צלחות לווין ותקשורת" – מכר ממירים שאפשרו לרוכשים לצפות בערוצי ספורט שמשדרים הפקות שבבעלותה, ובכך הפר את זכויותיה.
השנייה כי הנתבע הרוויח כספים על חשבונה שכן מנע מלקוחות לרכוש את ערוצי הספורט ולצפות בשידורים שבהפקתה. בעילה זו היא דרשה פיצויים של 300 אלף שקל לפי מכירת 200 ממירים בעלות של 1,300 שקל כל אחד.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד אורן אלפנדרי, הכחיש כי "פרץ" את קידוד הערוצים וטען שצ'רלטון לא הוכיחה את זכויותיה בשידורים האמורים. הוא הוסיף, כי אין לה עילה לתבוע אותו בעשיית עושר משלא הוכיחה כי פעל בניגוד לדין וגרע ממנה רווחים כלשהם.
לא למדה לקח מהליכים אחרים
השופטת לוי החליטה כאמור לדחות את התביעה. מבחינת זכויות היוצרים, נקבע כי לא הובאו ראיות המוכיחות כי התובעת בעלת הזכויות בשידורי הספורט ה"פרוצים".
בתוך כך השופטת הזכירה כי במקביל לתביעה זו ניהלה התובעת הליך דומה נגד משווק אחר, שגם שם התביעה וערעור שהגישה נדחו בהיעדר הוכחה לזכויות יוצרים בשידורים.
למרות זאת ואף שהתובעת היא "שחקן חוזר" וניהלה עשרות הליכים דומים, ציינה השופטת כי התובעת לא למדה לקח ולא הגישה ראיות להוכחת זכויותיה. בכלל זה, היא לא זימנה לעדות עובדים שיעידו על תהליך ההפקה של שידור זה או אחר, ונמנעה מחשיפת ההסכמים שלכאורה מכוחם רכשה את זכויות השידור.
לסיכום נקודה זו נפסק כי "התובעת לא הוכיחה את זכות היוצרים הנטענת בשידורי הספורט וממילא גם לא הוכחה הפרת זכויות יוצרים על ידי הנתבע. אשר על כן טענות התובעת בעניינים אלו נדחות".
לגבי עשיית עושר ולא במשפט, קבעה השופטת שיסודות העילה מחייבים הוכחה של התעשרות המנוגדת לזכותה החוקית של התובעת. אלא שכאמור, התובעת לא הוכיחה כי זכויות הקניין הרוחני שלה הופרו. במקרה כזה, השופטת ציינה כי הפסיקה אפשרה להכיר בעשיית עושר רק אם מוכח כי הנתבע התנהג באורח פסול, המנוגד למסחר הוגן, אלא שהתובעת לא הצליחה לבסס את טענתה כי הוא אכן "פרץ" את הממירים כדי לאפשר ללקוחותיו לצפות בשידורים בתשלום ללא עלות.
מלבד זאת נקבע התובעת לא הוכיחה במסמכים או בדו"חות כלשהם כי הפסידה הכנסות כלשהן ומהו שיעור ההפסד בעקבות מעשיו של הנתבע.
לסיכום, השופטת ציינה כי לנוכח מעשיו של הנתבע – שגרם בעקיפין לכך שניתן יהיה לצפות בשידורים בתשלום בחינם – לא ישולמו לו הוצאות משפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין