מאת: עו"ד אורית טובים
לפסק הדין בעניין ג' נ' צ' ואח'
אשה צעירה, שקיבלה מהמאהב שלה מתנות בשווי כולל של למעלה ממליון שקלים וביניהן תכשיטים, דירה ומכונית, תאלץ להשיב לו חלק מהן על אף שהתחייב שלא לחזור בו ממתנותיו. על אהבה נואשת ופרשנות חוזים במספר ערכאות.
אלמן טרי הכיר בשנת 1999 אשה, הצעירה ממנו בעשרים שנה, והחל להרעיף עליה מתנות יקרות ערך וכסף רב, מתוך תקווה כי תינשא לו. כחודשיים לאחר שהעביר לה סכום של כ- 90 אלף דולר ואף רכש עבורה ג'יפ, החליטה האישה לעזוב אותו.
האישה נענתה לתחנוניו ושבה לזרועותיו רק לאחר שהסכים לחתום על שני מסמכים: "תצהיר ויתור" בו הוא מכריז כי המתנות ניתנו לה מרצונו החופשי, ו"כתב שיפוי" בו התחייב לשלם לאישה כל הוצאה או נזק אחר שיגרמו לה אם יחליט לתבוע אותה.
אהבתו של הגבר לא פסה והוא שב להרעיף על האישה מתנות וכסף. הוא גם רכש עבורה חנות ודירה בשכונת יוקרה. שלושה חודשים לאחר מכן, באפריל 2001, האישה עזבה אותו לתמיד.
בעקבות כך, הגיש הגבר בקשה לתביעה הצהרתית, על פיה הוא הבעלים של כל הרכוש שנתן לאישה מיום היכרותם.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, שהצעירה ניצלה את אהבתו של הגבר בציניות ובהתנהגות בלתי מוסרית.
עוד נקבע, כי תצהיר הוויתור עליו חתם האיש מתייחס רק לרכוש שניתן עד מועד חתימתו. זאת, למעט החנות, שהוסכם לגביה כי תושב לגבר אם האישה תעזוב אותו בתוך חצי שנה ממועד חתימת החוזה לרכישתה. באשר לדירה, נקבע כי תישאר ברשות האישה שכן הוכח כי ניתנה במתנה.
שני הצדדים ערערו לעליון, שקבע בשנת 2009, שהגבר רשאי לחזור בו ממתנת הדירה לאור התנהגותה המחפירה של האישה.
במקביל, בשנת 2006, הגישה האישה תביעה נוספת לבית משפט השלום בת"א על סך של 1.2 מיליון שקל בהסתמך על כתב השיפוי. לטענתה, עליו לפצותה על כל ההוצאות המשפטיות שנשאה בהן בגללו ועל ההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מזכייתו בפסק הדין, ובכלל זה- אובדן דמי שכירות מהחנות, ריביות ועגמת נפש.
הגבר, מצידו, הגיש תביעה שכנגד על 940 אלף שקל בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממעשי המרמה של האישה, הקשורים לחנות שרכש עבורה, וכן פיצוי עבור עגמת הנפש שנגרמה לו.
בית המשפט קבע, כי בהתאם לכתב השיפוי, הגבר ישלם לאישה 450 אלף שקל. אלא שהגבר מיהר להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בטענה שכתב השיפוי חסר תוקף.
שופטי המחוזי - יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט - קבעו כי כתב השיפוי אינו תקף, שכן הוא ניתן כנגד הבטחת האישה להישאר עם הגבר לפחות חצי שנה, והיא לא עמדה בתנאי זה.
נימוק נוסף לביטול ההסכם מצאו השופטים בכך שתקפותו משמעותה ביטול פסקי הדין שכבר ניתנו בעניינם של השניים, ושהאישה יצאה מהם כשידה על התחתונה. "ההסכם חותר תחת אושיות המשפט ומרוקן מתוכן את זכות הפניה לערכאות", כתבו השופטים.
נקודת מבט גברית
מפסק הדין עולה, כי הסכם שיפוי חייב להיות מידתי, באופן שלא יפגע בזכויות היסוד של הצדדים, ובכלל זה בזכות הגישה לערכאות. במקרה זה, בית המשפט העדיף לעשות שימוש בכלים שונים של פרשנות הסכם, על פני קריאת ההסכם כפשוטו.
יוער, כי פרשנות זו נסבה על בחינת נסיבותיו של הגבר בלבד, ונוצרת אי נוחות מהמסר שעלול להשתמע מפסק הדין, כי כאשר האישה הפסיקה לספק לגבר (הלקוח) את ה"שירותים" הדרושים לו - ההסכם בוטל.
לפסק הדין בעניין ג' נ' צ' ואח'
* הכותבת הינה שותפה במשרד עו"ד מורה-טובים העוסק במשפט מסחרי ודיני חוזים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
/search/result.asp?FileName=ver_yuyy
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.