הפטר שניתן לחייבת בתחילת השנה כלל החרגה של חוב לאחד הנושים בסך של כ-38,000 שקל. בקשתה לעיון חוזר התקבלה באחרונה וההחרגה בוטלה לאחר שנקבע שלא הוכחה כוונת מרמה מצדה.
בתחילת השנה קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשתה של פושטת רגל לתת לה הפטר. עם זאת, בית המשפט החריג מההפטר חוב לאחד הנושים בסך 38,514 שקל לאחר שקיבל את טענתו שהחייבת מסרה לו את השיק כשחשבונה היה מוגבל ובידיעה שהוא לא יכובד. בקשתה של החייבת לעיון חוזר בהחלטה התקבלה באחרונה והשופטת יעל בלכר פסקה שהחייבת מסרה את השיק לפני שחשבונה הוגבל ולא הוכחה כוונת מרמה מצדה.
בסוף 2016, לקראת הדיון בבקשת החייבת להפטר הגיש אחד הנושים בקשה להחרגת החוב כלפיו מההפטר בטענה שנוצר בחוסר תום לב ובמרמה יחד עם בעלה של החייבת.
הוא סיפר שהוא נכה צה״ל וב-2007 החייבת ובעלה, המוכרים לו דרך קשר משפחתי, פנו אליו וסיפרו לו שהם במצוקה ואיומים מצד גורמים בעולם התחתון. הם ביקשו ממנו הלוואה והבטיחו שיחזירו אותה דרך רווחים שייכנסו לעסק המשפחתי. השניים שכנעו אותו להעביר להם 36,000 שקל ובתמורה נתנה לו החייבת שיק עתידי בסכום זהה לביטחון, על אף שידעה שחשבונה מוגבל ואין סיכוי שההמחאה תיפרע.
הנושה הוסיף כי הבעל שלשל כספים שנכנסו לעסק לכיסו בניגוד להבטחתו להחזיר באמצעותם את ההלוואה.
בהחלטה מתחילת השנה נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב לחייבת הפטר אך קבע שהוא לא יחול על החוב לנושה. בהחלטה צוין כי ״נסיבות נתן ההמחאה שחוללה מעוררות ספק של ממש בנוגע לתום הלב של החייבת״.
החייבת הגישה לבית המשפט בקשה לעיון חוזר. לטענתה, החרגת החוב מההפטר משמעותה שהיא תישאר עם חוב אסטרונומי והדבר ירסק אותה כלכלית. זאת, על לא עוול בכפה שכן היא לא פעלה במרמה כלפי הנושה.
החייבת הסבירה שמסרה את השיק לנושה ללא ציון תאריך בתקופה בה לא הייתה מוגבלת. רק לאחר מכן הנושה השלים את התאריך לפני הגשת השיק לביצוע ובתקופה זו היא כבר הייתה מוגבלת.
הנושה טען מצדו כי אל מול אינטרס החייבת לפתוח דף חדש עומדת זכותו לקבל חזרה את כספו. הוא הדגיש שהחייבת ובעלה ניצלו את מצוקתו וחולשתו לסחוט ממנו כספים במרמה והוא נותר עם ״פיסת נייר״, שיק ללא כיסוי.
לא עניין של מה בכך
אך השופטת יעל בלכר קיבלה את בקשת החייבת והורתה שגם חוב זה ייכלל במסגרת ההפטר. השופטת ציינה כי מעיון במסמכים עולה שהשיק שמסרה החייבת לנושה נמסר ללא תאריך, בזמן שלא הייתה הגבלה על חשבונה.
היא הוסיפה שהחרגת חוב מהפטר בגין מרמה אינה עניין של מה בכך ומדובר בפעולה חריגה שכן החרגת חובות יוצרת חוסר שוויון לכאורה בין הנושים. בנוסף, ההחרגה עלולה למנוע מהחייב לפתוח דף חדש, זאת בניגוד למטרות ההליך.
לדברי השופטת, היא לא שוכנעה שחובה של החייבת כלפי הנושה נוצר במרמה ולא נראה שהשיק נמסר מתוך כוונה שלא לפרוע אותו או מתוך ידיעה שלא ייפרע.
״גם בתמונה העולה מדפי החשבון של החייבת בתקופה שקדמה למתן השיק בדבר מצב פיננסי רעוע, לרבות העובדה שחשבונה היה לעת מתן השיק ביתרת חובה בקצה גבול האשראי, אין כדי להוכיח מרמה בנסיבות העניין״, סיכמה השופטת.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עו"ד שלמה כץ עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין