אחרי שבגדה בארוס: תבעה חצי דירה אף שמימנה רק עשירית

סא"ל בקבע ומורה תכננו להינשא אך נפרדו בשל בגידתה. ביהמ"ש קבע שמדובר במקרה מיוחד המצדיק שלא לחלק את הנכס שווה בשווה

בני זוג שתכננו להינשא רכשו דירה. האישה מימנה כ-10% מרכישתה, והגבר את השאר. למרות זאת, היא נרשמה על-שם שניהם בחברה המשכנת. בשלב מסוים גילה האיש שזוגתו בוגדת, ועל הרקע הזה הם נפרדו. בפסק דין שפורסם לאחרונה קבעה השופטת מורן ואלך-ניסן מבית המשפט למשפחה בפתח בתקווה, כי מדובר במקרה חריג המצדיק להפעיל את "זעקת ההגינות" ולא לאזן את הנכס שווה בשווה.

הצדדים, מורה וקצין צה"ל בדרגת סגן-אלוף, הכירו ב-2015 באפליקציה. בשלב מסוים רכשו יחד דירה בפרויקט "מחיר מטרה", וזמן קצר לאחר מכן התארסו. מימון רכישת הנכס - שלגרסת האיש עלה כ-1.3 מיליון שקל - היה בחלוקה הבאה: 105 אלף שקל שהביאה האישה, וכל השאר - במימון הגבר. בשלהי 2019 הם נפרדו, לטענתו בשל בגידות מצדה.

חרף חלקה הזעום במימון קניית הדירה והודאתה בניהול קשרים עם אחרים ("היינו בהפסקה"), עתרה האישה בתביעה שהגישה לבית המשפט ביוני 2021, להורות על פירוק שיתוף שוויוני. לגרסתה הסיבה האמיתית לפרידה אינה קשורה בה, אלא בהתנהלות אלימה כביכול מצד בן-זוגה לשעבר.

מנגד טען האיש שהתביעה הינה "פרי מעשה תרמית המגיע כדי עוקץ של ממש". לדבריו הסכים לרישום הדירה בחלוקה שווה רק בשל הצהרת התובעת שתינשא לו ותהיה אישה מסורה ונאמנה. ואולם בדיעבד התברר לו שהיא נרשמה מחדש לאפליקציה ואף טסה עם מישהו ליוון מאחורי גבו. בנסיבות אלה נטען שיש לקבוע את חלקה בדירה בהתאם לגובה השקעתה, כלומר כ-10%.

טרם נרשם בטאבו

השופטת ואלך-ניסן דחתה את טענת האישה כי הסיבה לפרידה קשורה בהתנהלות אלימה לכאורה מצד הנתבע. הוא הודה אומנם במקרה חד-פעמי של שבירת מראה, ואולם התרשמות השופטת הייתה שתחושות הבגידה שסחב - הן שהובילו לפרידה. בתוך כך נדחתה טענת ההגנה האלמותית של רוס מ"חברים" אותה אימצה התובעת, לפיה הם "היו בהפסקה" ולכן זה לא נחשב בגידה.

בהקשר לכך צוטטו במסגרת פסק הדין הודעות בין הצדדים מזמן אמת, התומכות בגרסת הנתבע. באחת מהן הוא כתב: "לא אשכח את הימים שגיליתי שאת מדברת עם אחרים בזמן שאת איתי במיטה. לא אשכח את הרגע שראיתי אותך עם גבר אחר ברכב מחוץ לבית. פגעת בי בלי סוף", כשמנגד הוצגו התכתבויות של האישה המביעות רצון מצדה לתקן ולשקם את היחסים, על רקע הטעות שעשתה.

קביעת השופטת הייתה שמדובר במקרה חריג המצדיק להפעיל את "זעקת ההגינות" ולהורות על חלוקה בלתי שוויונית של הדירה, בפרט כשהיא אינה רשומה בטאבו אלא בחברה המשכנת בלבד, ללא ציון אחוזי הבעלות המדויקים של כל אחד. היא הסבירה שבין הצדדים "נכרת הסכם מכללא (=משתמע) לפיו האיש משקיע את כל הונו ברכישת הדירה, מממן 90% מעלות רכישתה ורושם את האישה כבעלת זכויות בדירה - והאישה נישאת לאיש ומקימה עמו בית בישראל. לאחר שהאיש מילא את חלקו בהסכם האמור, לא ניתן לאפשר לאישה להתנער מחלקה בהסכם מבלי שתהיינה לכך השלכות כלכליות".

בסופו של יום העניקה השופטת לאיש זכות ראשונים לרכוש את חלקה של זוגתו לשעבר בדירה. על רקע הערכת שווי עדכנית שלפיה מחיר הדירה כיום למעלה מ-3 מיליון שקל, נקבע שבכפוף להעברת חצי מיליון שקל לידי האישה, תועבר הדירה לבעלותו הבלעדית של האיש.

התובעת חויבה בהוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד מרדכי סאסי
• ב"כ הנתבע: עו"ד חיים כהן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.