פס"ד בתביעות בין בני זוג לשעבר

לפניי הכרעה בשני הליכים: תביעה רכושית לאיזון משאבים וסעד הצהרתי לפירוק שיתוף במקרקעין שהגישה האישה (תלה"מ 24721-06-21), ותביעה ל"סעד הצהרתי, חוזית, נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט" שהגיש האיש (תמ"ש 45777-11-21). ההכרעה בסוגיות אלו כוללת בתוכה הכרעה במספר סוגיות משנה:

1. הכרעה בשאלת היותם של הצדדים ידועים בציבור, לרבות הכרעה בשאלה האם כאשר בני זוג מנהלים קשר זוגי במסגרתו הם מתכוונים להינשא זה לזו, הרי שבכך הם מביעים דעתם שאינם מעוניינים להיות ידועים בציבור, אלא זוג נשוי בלבד?

2. ככל שהצדדים יוכרו כידועים בציבור, האם הדבר מזכה את האישה באיזון חשבונות הבנק והזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שנצברו בתקופת היותם ידועים בציבור?

3. כיצד יש לחלק בין הצדדים דירה שנרכשה במסגרת פרויקט "מחיר מטרה" של משרד השיכון, אשר נרשמה בחברה המשכנת על שם שני הצדדים, אולם האיש השקיע כ-90% מעלות הדירה, ואילו האישה השקיעה כ-10% בלבד?

4. האם האיש זכאי לפיצוי כספי בגין הפרת הבטחת נישואין ע"י האישה, ביצוע עוולת תרמית ועשיית עושר שלא במשפט, שכן רישום זכויותיה של האישה בדירה נעשה לאור הצהרת האישה כי בכוונתה להינשא לאיש?

    

   תמצית רקע עובדתי

    

   1. הצדדים הכירו באמצעות אפליקציית היכרות בסוף שנת 2015, כאשר האיש היה גרוש והאישה רווקה. האישה מורה במקצועה, והאיש סגן אלוף בקבע.

       

   2. במהלך הזוגיות, נרשמו הצדדים לפרויקט "מחיר למטרה" של משרד השיכון במסגרתו הצהירו על עצמם כ"ידועים בציבור", זכו באפשרות לרכישת דירה במחיר מוזל ב **** (להלן: "הדירה"), חתמו יחד על הסכם הרכישה והזכויות בדירה נרשמו על שם שניהם בחברה המשכנת, כאשר האיש נשא בסכום של כמיליון ₪ הכולל הון עצמי, תשלומי משכנתא בהם נשא לבדו, הלוואת גישור קרן השתלמות והשקעה בתשתיות הדירה, בעוד האישה השקיעה הון עצמי בגובה 105,000 ₪ בלבד.