בית המשפט קבע שהצוות הרפואי בבית החולים רמב״ם התרשל וביצע את הניתוח באיחור של 7-8 דקות קריטיות. פסק הדין פורס את ההשתלשלות הטרגית מרגע זיהוי מצוקת העובר ועד לחילוצו מאוחר מדי
בפסק דין שהותר לפרסום לאחרונה קיבלה השופטת מיכל שרביט תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד המדינה כבעלים של בית החולים רמב״ם. התובעים הם הורים ליילוד שפיתח תשניק במהלך לידה שהסתיימה בניתוח קיסרי בהול. התינוק לא שרד ונפטר בגיל חמישה ימים. השופטת קבעה שהצוות התרשל, בין היתר, בכך שהרופא בחדר הלידה לא הצליח להודיע לצוות חדר הניתוח על הגעתה של היולדת.
מדובר בהריונה השני של האם. ב-2012, כשהייתה בשבוע 39 להיריון, היא התקבלה לחדר לידה במרכז הרפואי רמב״ם בעקבות חשד לירידת מים. ניטור העובר החל בשעה 19:20. משעה 8:56 למחרת החלה הזלפת פיטוצין עקב צירים לא סדירים. בשעה 10:30 קיבלה האם אפידורל ובהמשך היה ניטור עוברי תקין עד סמוך לשעה 12:27.
בשעה 12:34 הבחינה המיילדת כי אין דופק והזעיקה רופא שהחל מייד בהחייאה תוך רחמית שכללה הפסקת פיטוצין, הזרמת נוזלים והשכבת היולדת על צידה עם חמצן.
בשעה 12:38 הוחלט לסיים את הלידה בניתוח קיסרי דחוף. הרופא ניסה ללא הצלחה להודיע לחדר הניתוח על בואם אך לא היה מענה טלפוני בחדר הניתוח. בסופו של דבר הרופא והמיילדת העבירו את היולדת בעצמם לחדר הניתוח, שם המתינו כמה דקות לחדר פנוי.
העובר חולץ בסביבות השעה 13:00 כשהוא סובל מפגיעה קשה עקב היעדר חמצן. הוא נזקק להחייאה מלאה בחדר הניתוח והועבר להמשך טיפול בפגיה אך מצבו נותר אנוש והוא נפטר ביום החמישי לחייו.
התובעים טענו להתרשלות בית החולים בשל איחור המיילדת בזיהוי המצוקה העוברית והעיכוב שחל בכניסה לחדר הניתוח.
בית החולים טען כי אין זה ראוי לבחון בדיעבד כל שלב במהלך פרק הזמן מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח ועד לחילוץ העובר על מנת לבחון אם ניתן היה לקצרו.
15 דקות
השופטת מיכל שרביט מבית משפט השלום בירושלים דחתה את עמדת הנתבעת והבהירה כי כשמדובר בלידה כל דקה חולפת עלולה להיות דקה יקרה.
היא קבעה שהמגמה הבלתי תקינה העולה מרישום המוניטור החל מהשעה 12:27 הייתה צריכה לעורר אצל המיילדת חשד למצוקה עוברית וחל איחור של בין שלוש לארבע דקות בקריאה לרופא.
עוד קבעה השופטת כי העובדה שרופא חדר הלידה לא הצליח להודיע לצוות חדר הניתוח על הגעת היולדת לניתוח בהול גרמה לעיכוב בהיערכות לקבלתה בחדר הניתוח ובפריסת הציוד הנדרש לניתוח.
השופטת הדגישה כי במצב חירום על הצוות הרפואי לעשות כל שביכולתו על מנת לחלץ את העובר מהר ככל הניתן. אם חל עיכוב בחילוץ העובר מסיבה שאינה סבירה, כפי שקרה במקרה זה, יש בכך כדי להוביל למסקנה בדבר התרשלות הצוות הרפואי.
היא הוסיפה כי לפי הפרקטיקה הנוהגת הזמן הסביר לחילוץ עובר שנתון במצוקה הוא 15 דקות. במקרה זה, בגלל הרשלנות חל עיכוב כולל של בין שבע לשמונה דקות בלידת היילוד. היא קבעה שאלמלא העיכוב הייתה נמנעת הפטירה של היילוד.
בסופו של דבר פסקה השופטת לטובת התובעים פיצוי של 1,500,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 23.4%.
לפסק הדין המלא בתיק 7729-03-15
- ב״כ התובעים: עו״ד ד״ר אסף פוזנר, עו״ד הדר איצקוביץ׳
- ב״כ הנתבעת: עו״ד לירון ליברמן, עו״ד מיכל כהן, עו״ד אסתי לחאם
עו״ד שרון בירון מרקוביץ'
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין