יצרנית מוצרי פלסטיק הופתעה לגלות כי בעל עסק שהפסיק לרכוש ממנה סחורה ממשיך למכור קופסאות חשמל עם הלוגו שלה. הוא חויב בפיצוי ללא הוכחת נזק
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברת פוטקס תבניות בע"מ נגד בעל עסק שמכר קופסאות חשמל כמעט זהות לאלה שהיא מייצרת, עם סימן המסחר שלה מוטבע עליהן. השופטת מירב קלמפנר נבון הוציאה צו שמורה לו להפסיק את מכירת הקופסאות באופן מידי, וחייבה אותו לשלם לתובעת פיצויים של 50,000 שקל והוצאות.
התובעת היא חברה העוסקת בייצור ושיווק של מוצרי פלסטיק. בין מוצריה, קופסאות למפסקי חשמל המיועדות להתקנה בקירות מתחת לטיח. החברה היא בעלת הסימן המסחרי "פוטקס" אשר מופיע בהטבעה על כל מוצריה.
הנתבע הוא בעלים של עסק שמוכר בין היתר קופסאות חשמל בסיטונאות.
החברה טענה כי התברר לה שהנתבע – שהפסיק לרכוש ממנה מוצרים – מייצר ומפיץ קופסאות זהות לחלוטין לקופסאות מפסקי החשמל שהיא מייצרת בתפקודן, צבען וצורתן, והן אף הוצגו כבעלות תו תקן.
לטענתה, הנתבע הטביע על הקופסאות המזויפות את הסימן המסחרי שלה, ארז אותן באותה צורה בה היא נוהגת לארוז את מוצריה, והוא משווק אותן לקמעונאים תוך שהוא מטעה אותם לחשוב שמדובר במוצריה. בכך לטענתה הנתבע ביצע עוולות של "גניבת עין" והפרת סימן מסחר רשום.
התובעת ביקשה לחייב את הנתבע להפסיק למכור, לשווק ולייצר את המוצרים, להעבירם אליה לצורך השמדתם, ולחייבו בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 שקל עבור כל סוג קופסה.
הנתבע הכחיש שהמוצרים ששיווק מפרים את סימן המסחר של התובעת וטען כי לא מתקיימים היסודות לגניבת עין.
לטענתו, הקופסאות שמייצרת התובעת הן בעצמן חיקוי של קופסאות מקוריות של חברה אחרת, ומדובר בתביעה מיותרת שכן בטרם הגשתה הוא התחייב להפסיק לשווק אותן.
מעבר לכך טען הנתבע כי הוא אדם מבוגר בן 74, שמוכר כבעל 100% נכות על ידי ביטוח לאומי משום שהוא סובל מעיוורון מוחלט. ככזה, הוא אינו יודע קרוא וכתוב ובוודאי שאינו יכול להבדיל בין המוצרים.
מסכת אירועים אחת
תחילה בחנה השופטת מירב קלמפנר נבון האם הייתה הפרה של סימן המסחר של התובעת. היא התרשמה שהסימן שמוטבע זהה לסימן של התובעת, שמדובר במוצרים זהים ושהנתבע עשה בהם שימוש ללא רשות.
משכך היא הוציא צו שמורה לנתבע להפסיק למכור, לשווק או לייצר את על קופסאות החשמל שנחזות לאלו המיוצרות על ידי התובעת.
לאחר מכן קבעה השופטת שמדובר גם בעוולה של "גניבת עין". נקבע שהתובעת רכשה מוניטין בתחום והמוצרים שהיא מספקת מזוהים עמה בציבור. מאחר שמדובר באותו מוצר שפונה לחוג לקוחות זהה – סיכוי ההטעיה הוא רב.
השופטת ציינה כי חוק עוולות מסחריות קובע פיצוי בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקל. בעניין זה היא דחתה את דרישת התובעת לפיצוי נפרד על כל קופסה וקבעה כי מדובר במסכת אירועים אחת.
בקביעת סכום הפיצוי, השופטת לקחה בחשבון מצד אחד את נסיבותיו האישיות של הנתבע, ומצד שני את העובדה שלא מדובר במכירה חד פעמית, ושהמוצרים שנחזים להיות עם תקן אף שאינם כאלה עלולים לגרום לשריפה ולפגיעה ברכוש, בחיי אדם ובמוניטין החברה, ולחשוף אותה לאחריות משפטית.
בסופו של דבר היא העמידה את סכום הפיצוי על 50,000 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 23,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יוסף תוסייה כהן
- ב"כ הנתבע: עו"ד נאדר ג'רייס
עו"ד מיכל עין-גיל רוזנטל
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין