מאת: עו"ד ארז חקימוביץ
לפסק הדין בעניין מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ נ' מזרח ומערב מזון בע"מ ואח'
חברת יבוא מוצרי המזון האסיאתיים- "מזרח ומערב", חתמה על הסכם, במסגרתו העניקה לחברה אחרת את הזכות להשתמש בשמה בחנויותיה. טענת החברה המקורית, כי ההסכם הופר ופגע בעסקיה, הביאה את ביהמ"ש לחפש אחר ההיגיון העסקי שמאחוריו. עו"ד ארז חקימוביץ על פרשנות חוזים, סימני מסחר ומה שבניהם.
חברת "מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ" היא חברה העוסקת ביבוא של מוצרי מזון ממזרח אסיה וכן בשיווקם הסיטונאי. בשנת 2004 נרשם סימן מסחר על שמה של החברה, אולם לא ניתנה לה זכות שימוש בלעדית במילים 'מזרח' או 'מערב'.
בשנת 1997 חתמה חברת "מזרח ומערב" - שאז עוד עסקה בשיווק קמעונאי - על שני הסכמים עם חברה אחרת. על פי ההסכמים, תשכיר "מזרח ומערב" את החנות שבבעלותה לחברה האחרת לתקופה של שמונה שנים. כמו כן, הפעילות העסקית והמוניטין לעניין השיווק הקמעונאי נמכרו לחברה האחרת בתמורה ל-108 אלף דולר בתשלומים למשך שש שנים.
שלוש שנים בלבד לאחר חתימת ההסכם פרעה החברה הרוכשת את כל חובותיה והחלה להרחיב את פעילותה גם לתחום הסיטונאי, תוך שהיא עושה שימוש בשם "מזרח ומערב", בניגוד לקבוע בהסכם עליו חתמו שתי החברות. חברת "מזרח ומערב" התקוממה נגד הצעד ועתרה לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה לקבלת צו מניעה.
עסקים כן, שימוש במוניטין - לא
טענותיה של "מזרח ומערב" לא הופנו כלפי הפעילות הסיטונאית של הנתבעת, אלא כלפי השימוש בשמה ובמוניטין שצברה לאורך השנים: לדבריה, מעולם לא התכוונה למכור את זכות השימוש בשם "מזרח ומערב" בתחום הסיטונאי. עוד טענה, כי הנתבעת עשתה שימוש בסימן מסחר הזהה לשלה.
הנתבעת טענה, כי מדובר בניסיון סרק למנוע תחרות עסקית וכי הסכם רכישת המוניטין מקנה להם את הזכויות לשימוש בשם "מזרח ומערב".
לשון החוזה ברורה
השופטת ד"ר דפנה אבניאלי בחנה תחילה את תוכנו של ההסכם ואת ההיגיון הכלכלי מאחוריו: פירוש ההסכם צריך להגשים תכלית מסחרית כלכלית סבירה, קבעה השופטת. לדבריה, לשון החוזה ברורה ומצביעה על כך שכוונת הצדדים היתה ליצור חיץ בין התחום הקמעונאי, שנמכר לנתבעים, לבין התחום הסיטונאי.
גם לגבי השימוש בשם "מזרח ומערב" נקבע, כי אין חולק שהשם נמכר ביחס לפעילות הקמעונאית בלבד. טענות הנתבעים, לדברי השופטת, הן ניסיון לעקם את הכתוב ולקרוא לתוכו דברים שלא הוסכמו. "אין לאפשר שימוש בשם מסחרי זהה על ידי שתי חברות שעיסוקן דומה, ובאותו תחום", כתבה השופטת בפסק הדין, "מצב כזה מגדיל את הסיכון להטעיה של ציבור הלקוחות".
השופטת הוציאה צו מניעה, האוסר על הנתבעת לעשות שימוש בסימן המסחר של התובעת בתחום היבוא והשיווק הסיטונאי, והורתה לנתבעת להגיש דו"ח ובו פירוט הרווח הנקי שהפיקה מהמוצרים שמכרה תוך עשית שימוש בשם "מזרח ומערב".
הנתבעת תישא בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של התובעת בסך 80 אלף שקל.
כיצד בודקים חוזה?
על פי גישת בית המשפט, יש לפרש חוזה על-פי אומד דעתם של הצדדים, כלומר על פי המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכניות שהצדדים ביקשו להגשים בעת כריתת החוזה, והם באים לידי ביטוי בלשון החוזה ובנסיבות החיצוניות לו.
כאשר, כמו במקרה הזה, אומד הדעת הסובייקטיבי של כל אחד מהצדדים שונה מזה של הצד השני, הרי שיש לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, הבוחנת את המטרות, האינטרסים והתכלית המסחרית והכלכלית שהחוזה נועד להגשים ולפסוק על פיהן אם היתה הפרה של אחד הצדדים אם לאו.
לפסק הדין בעניין מזרח ומערב יבוא ושיווק בע"מ נ' מזרח ומערב מזון בע"מ ואח'
*הכותב הוא עו"ד העוסק, בין היתר, בתחום הקניין הרוחני.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.