עובדת שעברה ״לידה שקטה״ נאלצה להתמודד גם עם פיטורים – המעסיקה תפצה

העובדת הודיעה למעסיקה על הריונה והחלה לקבל הערות על תפקודה ואיומי פיטורים. ההיריון הסתיים בלידת עובר מת והאישה לא שבה לעבודתה. ביה״ד קבע שהמעסיקה הפרה את חוק עבודת נשים וחוק השוויון.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגישה עובדת שהעסקתה בחברת ״איי.די.וו. מודולר״ הסתיימה בתחילת 2013. בפסק הדין נקבע שהחברה פעלה שלא כדין כשהעלתה את העובדת על נתיב של ״מועמדות לפיטורים״ עם היוודע דבר הריונה והוציאה אותה לחופשה כפויה. העובדת, שאיבדה בסופו של דבר את העובר, תפוצה ב-31,250 שקל.

האישה החלה לעבוד בחברה ב-2011 כמזכירה ומנהלת. באפריל 2012 נוספו לה סמכויות כעוזרת אישית של מנהל החברה והיא קיבלה תוספת לשכרה.  

ביולי 2012 הודיעה העובדת למנהל  שהיא בהיריון. בסמוך לאחר מכן כתב לה המנהל שתפקודה ״בלתי מתקבל על הדעת״, שהיא נעדרת כל הזמן ומבזבזת שעות עבודה בגלישה בפייסבוק ובניהול שיחות אישיות בטלפון.

בסוף חודש אוגוסט זומנה העובדת לשימוע בה הועלו כלפיה טענות בנוגע לאיחורים, יחסי אנוש, חוצפה וזלזול. החברה הודיעה לה שהחליטה לפעול לקבלת היתר לפיטוריה מהממונה על עבודת נשים וכי נוכחותה ״מסבה נזק״ ולכן והיא מתבקשת לשהות בחופשה על חשבון החברה עד לקבלת החלטת הממונה.

בדצמבר 2012 איבדה העובדת את העובר ועברה ״לידה שקטה״. לאחר מכן היא שהתה בחופשת לידה בתשלום מהביטוח הלאומי.

בינואר 2013 החליטה הממונה שלא להתיר את הפיטורים לאחר שקבעה כי יש קשר בין ההיריון לבין רצון החברה לפטר את העובדת. לאחר מכן העובדת לא שבה לעבודתה והקשר בין הצדדים נותק.

באפריל 2013 הגישה העובדת תביעה נגד החברה בה טענה כי היא פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים כשדרשה ממנה לא להגיע לעבודה עד להחלטת הממונה. עוד היא טענה שפיטוריה נבעו רק בשל הריונה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה את הטענות. הוא פסק שמשבר אמון בין המעסיקה לבין התובעת הוא שהביא לפיטורים ולא ההיריון. עוד נקבע כי העובדת מצאה מקום עבודתה חדש במהלך חופשת הלידה ובחרה מיוזמתה לא לחזור לחברה.

העובדת ערערה על פסק הדין. לדבריה, כל הטענות על תפקודה הועלו רק לאחר שהודיעה שהיא בהיריון ומרגע זה היא נהפכה בבת אחת מעובדת חרוצה לעובדת גרועה.

החברה מצידה תמכה בפסק הדין וציינה כי לא הייתה מרוצה מתפקוד העובדת כבר בחודשים הראשונים לעבודתה. היא הוסיפה כי העובדת לא פוטרה אלא בחרה מטעמיה לסיים את עבודתה.

טעמים מפלים

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קיבלה את הערעור. היא קבעה שהחברה הפרה את חוק עבודת נשים כשהוציאה את המערערת לחופשה כפויה תוך כדי הריונה בזמן ההמתנה להחלטת הממונה.

באשר לחוק השוויון, השופטת הבהירה שגם אם ניתן לצאת מנקודת הנחה שהעובדת התפטרה בסופו של דבר אין בכך כדי לפטור את החברה מפיצוי. לדבריה, השתלשלות העניינים מלמדת שהחברה החליטה לפטר את המערערת והבהירה לה זאת בכל דרך אפשרית.

״העלאת העובדת על נתיב של ״מועמדות פיטורים״ מחמת היותה בהיריון מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה״, כתבה השופטת והדגישה כי עובדת היותה של המערערת בהיריון היוותה גורם בהחלטה על פיטוריה.

בסיכומו של דבר חויבה החברה לפצות את העובדת ב-11,250 שקל בשל הפרת חוק עבודת נשים וב-20,000 שקל על הפרת חוק השוויון. בנוסף היא חויבה בהוצאות בסך 6,500 שקל.

השופטים אילן איטח וחני אופק-גנדלר הצטרפו לפסק הדין.

• ב״כ המערערת: עו"ד אורנה שמריהו
• ב״כ המשיבה: עו"ד פבל מורוז

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין