מאת: עו"ד עמוס ברכה
לפסק הדין בעניין סויסה נ' עיריית יהוד
עיריית יהוד פיטרה עובדת, שחשפה שחיתויות ואי-סדרים בהתנהלות ראש העיר ועוזרו, ותשלם לה פיצוי של 120 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט של 25 אלף שקלים.
עובדת עיריית יהוד פוטרה בשנת 2008 מעבודתה, בחלוף 26 שנות עבודה. לדבריה, בין השנים 2004-2008 היא הגישה מספר תלונות נגד בעלי תפקידים בעירייה, בהם ראש העיר, יוסי בן דוד, ועוזרו. בין תלונותיה - העסקת מקורבים, עבירות בניה, מתן שוחד ועוד.
לטענתה, למן היום בו נודע לעירייה על תלונותיה, היא פעלה במרץ להביא לפיטוריה. הניסיון הראשון לפטרה סוכל בהוראת בית הדין לעבודה. היא הוחזרה לתפקיד של עוזרת ראש העיר לענייני איכות הסביבה, אלא שאולצה להיות כפופה לעוזר- שכנגדו הגישה תלונות, ולטענתה נהג כלפיה באלימות.
העובדת, שהבינה שמתנכלים לה, אזרה אומץ ושבה לעבודה, אולם לטענתה, העירייה לא אפשרה לה לעבוד. כך למשל, לא הוקצו לה משרד וציוד ולא ניתנו לה מטלות.
מבחינת העירייה, העובדת סירבה לעבוד, ולכן היא ניהלה נגדה הליך משמעתי בנושא. בסופו של דבר, ועוד לפני שההליך המשמעתי הוכרע, העובדת פוטרה.
הסוגיה הגיעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם טענה העובדת, בין היתר, כי פוטרה בשל היותה חושפת שחיתויות, אך טענותיה נדחו.
האישה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. לדבריה, ראיות רבות מצביעות על היותה חושפת שחיתויות, בהן התלונות והמכתבים הרבים שהגישה בנוגע לאי-סדרים בעירייה.
היא טענה, כי ההחלטה לפטרה נגועה בשיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצוני ודרשה, בין היתר, להחזירה לעבודה.
העירייה טענה, לעומת זאת, כי המערערת היא מתלוננת סדרתית המטיחה האשמות שאין להן כל אחיזה במציאות.
במהלך הדיונים, התקבלה הכרעת בית הדין המשמעתי, אשר זיכתה את המערערת, תוך שנקבע, שהתנהלות העירייה קלוקלת.
"עובד אינו בובת משחק"
דין הערעור להתקבל בחלקו, פסק השופט אילן סופר: המערערת הינה חושפת שחיתויות ופוטרה שלא כדין. השופט, שסקר מקצת מהתלונות שהגישה המערערת נגד גורמים שונים בעירייה, הגיע למסקנה, כי אין ספק שהתלונות היוו בסיס להרעה בתנאי עבודתה.
למן היום בו נודע על תלונות המערערת, קבע השופט, החלה העירייה לפגוע בתנאיה: שכרה לא שולם כסדרו, נפתחו נגדה הליכים משמעתיים, ניסו לפטרה, כפו עליה לעבוד תחת מי שהתלוננה נגדו ולבסוף פיטרו אותה. זאת, בשעה שתפקודה המקצועי לא הצדיק זאת.
"עובד אינו בובת משחק על לוח השחמט. עובד הוא בשר ודם, הוא צד לחוזה עבודה, הוא נשכר לביצוע תפקידיו בשירות המעסיק. כמו למעסיק, כך גם לעובד, יש אינטרסים הן כעובד והן כאדם", כתב השופט ופסק כי השבת המערערת לעבוד תחת מי שהתלוננה נגדו הייתה חד-צדדית, מגמתית, לא סבירה ולא מידתית.
פגם נוסף בפיטורי המערערת מקורו בהליכים המשמעתיים. על פי החוק, עובד ציבור שנחשד בעבירת משמעת לא יפוטר אלא לפי פסק דין של בית הדין למשמעת.
משהעירייה החליטה כי אי-התייצבות המערערת לעבודה היא עבירה משמעתית, קבע השופט, לא הייתה רשאית לפטרה מאותה סיבה טרם סיומו של ההליך המשמעתי. סברה זו מתחזקת לנוכח זיכוי המערערת, תוך נזיפה בעירייה.
השופט ציין, כי אמנם התנהלותה המשתלחת של המערערת תרמה רבות להסלמה ביחסי העבודה, אך הפגמים שבהתנהלותה, רבים ככל שיהיו, אינם מצדיקים את האופן בו נהגה העירייה.
לבסוף נקבע, כי נוכח חלוף הזמן והיחסים העכורים בין המערערת לעירייה, לא יתאפשר לה לחזור לעבודה. חלף זאת, נפסק לה פיצוי גבוה של 120 אלף שקל, בתוספת הוצאות של 25 אלף שקלים.
* עו"ד עמוס ברכה עוסק בדיני עבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפסק הדין בעניין סויסה נ' עיריית יהוד
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.