מצלמות אבטחה תיעדו את העובד מוכר מוצרים בלי חשבונית ומשלשל את המזומנים לכיסו. פיצויי הפיטורים שלו נשללו, והוא חויב להחזיר את הכסף ולפצות על הפרת חוזה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגישה חברה לייבוא ושיווק חלקי חילוף לרכב נגד עובד שפיטרה לאחר שגילתה כי הוא מועל בכספיה. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי חייבה את העובד להשיב את כספי המעילה ולפצות את החברה בגין הפרת חוזה העבודה. תביעה שכנגד שהגיש העובד נדחתה ונקבע שהוא לא זכאי לפיצויי פיטורים וזכויות.
הנתבע החל לעבוד בחברה בשלהי 2009 ושימש כעובד מכירות בכיר עד שבשלב מסוים, במרץ 2018, התברר שהוא גונב ממנה. לטענת החברה, העובד נצפה במצלמות האבטחה מוכר מוצרים ללקוחות במזומן ומשלשל את הכסף לכיסו מבלי להנפיק ללקוח חשבונית. בעקבות הממצאים הוא זומן לשיחת שימוע שבסופה הוחלט לפטרו לאלתר ולשלול ממנו את פיצויי הפיטורים.
בתביעה שהגישה החברה חודשיים אחר כך היא דרשה בין היתר פיצוי בגין מעשי הגניבה והפרת חוזה העבודה. כמו כן היא ביקשה מבית הדין להצהיר כי שלילת הפיצויים מהעובד, שלדבריה הודה בגניבות במעמד השימוע, נעשתה כדין. לטענת התובעת, רק בשבוע העבודה האחרון של הנתבע הוא תועד גונב כ-4,000 שקל. בסך הכול העמידה החברה את התביעה על 884,967 שקל.
העובד טען מנגד כי החברה לא עמדה בנטל המוגבר להוכיח את מעשי גניבה שהיא מייחסת לו. לטענתו, התובעת הציגה צילומים של מספר ימים בלבד באופן שאינו מוכיח את גרסתה. הוא הדגיש שעד היום לא הוגש נגדו כתב אישום, חרף תלונה במשטרה שהגישה התובעת ב-2018. לדברי הנתבע, זעמה של התובעת עליו התעורר בגלל כוונתו לעבור לעסק מתחרה, ואין בינו לבין הגניבות הנטענות דבר וחצי דבר.
"שקרים מפה ועד הירח"
אבל השופטת גרשון-יזרעאלי לא רחשה אמון לגרסת הנתבע. לדבריה מהראיות עולה שהנתבע נהג פעמים רבות להוציא חשבוניות זיכוי פיקטיביות עבור לקוח גדול של התובעת, מבלי שקיבל ממנו סחורה בפועל.
הנתבע ניסה להסביר שבין הצדדים התקיימה מעין עסקת חליפין ("ברטר") שבמסגרתה התובעת והלקוח החליפו ביניהם סחורות, אבל השופטת קבעה שגרסתו אינה אמינה ולא נתמכה בראיות. גם נציג מטעם הלקוח העיד כי מדובר ב"שטות גמורה" ו"שקר מוחלט".
השופטת הוסיפה שבמידה וניתן היה להסביר את החשדות נגד הנתבע באמצעות עסקת "ברטר" פשוטה, סביר להניח שהטענה הייתה עולה בשלב מוקדם יותר – בחקירה המשטרתית או בכתב ההגנה – והנתבע לא היה שומר אותה לשלב ההוכחות. בהקשר לכך היא כתבה שהיא מאמינה לעדותו של מנהל החברה, שאמר שהנתבע מעלה "שקרים ובדיות מפה עד הירח".
בסופו של יום הנתבע חויב להשיב לחברה את כספי המעילה, בסך 121,263 שקל. בנוסף הוא חויב לשלם לתובעת 100,000 שקל בגין הפרת הסכם העבודה. בתוך כך השופטת קבעה שבשל מעשיו החמורים הנתבע אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. בנוסף הוא חויב לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ששון בן חור עובדיה
- ב"כ הנתבע: עו"ד אברהם סרוסי ועו"ד אברהם רוזנברג
עו"ד מידן גריסרו
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין