לפסק הדין בעניין הרש נ' פרחי ואח'
אם ובנה ביקשו להוציא לעצמם אזרחות הונגרית ופנו לשם כך לעורך-דין העוסק בתחום. אלא ששלוש שנים מאוחר יותר, כשהאזרחות הנכספת עדיין לא התקבלה, סירב עורך-הדין להשיב להם את כספם. בית משפט לתביעות קטנות קבע שהצדק עמם, אולם עורך-הדין ערער למחוזי.
בראשית שנת 2009 פנו אם ובנה לעורך-דין, על מנת שיסייע להם בהליך של הוצאת אזרחות הונגרית ואך נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה. אלא שבחלוף למעלה משלוש שנים ממועד ההתקשרות בין הצדדים עדיין לא זכו הפונים לאזרחות הנכספת.
בתביעה, שהגישו האם והבן לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע בשנת 2013, דרשו את ביטול ההסכם עם עורך הדין ואת שכר הטרחה ששילמו לו וכן את ייפוי הכח שניתן לו על ידם.
השניים טענו, כי שילמו לעורך-הדין 5,070 שקלים וכן 13 אלף שקלים נוספים, לצורך "זירוז התהליך מול השלטונות ההונגרים", כפי שהגדיר זאת עורך-הדין. לטענתם, עורך הדין כלל לא עדכן אותם במרוצת השנים על התקדמות התהליך, על אף שפנו אליו בטלפון ובדואר אלקטרוני.
עורך הדין טען, כי בני המשפחה יצרו עמו קשר לאחר שניהלו בעצמם הליך ממושך ועקר מול השלטונות בהונגריה, שהסתיים בדחיית בקשתם. לטענתו, הסביר להם כי יהיה צורך להתחיל בהליך מחדש. כמו כן, ציין עורך-הדין, כי בהסכם שכר-הטרחה לא נקבע מועד סיום להליך ומאחר שמדובר בהליך שמעצם טבעו אורך זמן, הרי שהזמן שחלף מרגע החתימה על ההסכם אינו ארוך כלל, בניגוד לטענת התובעים. לדבריו, התנהגות התובעים מסכלת את הצלחת ההליך.
עוד הוסיף עורך-הדין, כי התשלום השני, בסך 13 אלף שקל, נדרש בגין טיפול בפיצויים מטעם ממשלת הונגריה עבור קרובי משפחתה של האם, שנספו בשואה, ועניין זה טופל בהצלחה, לדבריו.
הלקוח צודק פעמיים
בית המשפט לתביעות קטנות בדק את הסכם שכר הטרחה בין הצדדים ומצא שנקבע בו, שבמידה ושלטונות הונגריה ידחו את בקשת האזרחות, יושב לתובעים שכר-הטרחה במלואו, ללא תלות בזמן ובעבודה שהשקיע עורך הדין בתיק.
בית המשפט מצא עוד, כי מאחר והאזרחות לא התקבלה בפרק הזמן הארוך שחלף מתחילת ההתקשרות, הרי שהוכח די הצורך כי הופר ההסכם בין הצדדים וכי התובעים זכאים להחזר כספי. אלא שעורך-הדין סירב לקבל את פסק-הדין והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
עורך הדין טען בערעור, כי לא הפר את הסכם שכר-הטרחה באופן יסודי וכי הוא פועל כל הזמן בעניין האזרחות המדוברת. הוא ציין, כי בית המשפט לתביעות קטנות לא הביא בחשבון את הזמן שנדרש לו ולאנשיו לאתר את המסמכים הרלוונטיים לבקשה בהונגריה, ולכן אין מדובר בפרק זמן ארוך יתר על המידה.
השופטת יעל רז-לוי דחתה את הערעור וציינה כי לא מצאה סיבה להתערב בפסיקת בית המשפט לתביעות קטנות. עורך-הדין לא הציג ראיות המלמדות על טיפול ממושך בעניין וכן לא הוכיח כי איתור המסמכים אורך זמן, כתבה השופטת בפסק-הדין.
לדברי השופטת, אם האזרחות לא התקבלה במשך פרק זמן כה ממושך, הרי שפירוש הדבר שהבקשה לאזרחות נדחתה ולכן אין חובה להמתין להחלטת דחייה רשמית, במיוחד כאשר משך ההמתנה אינו מוגדר ואינו מוגבל בזמן, ככתוב בהסכם שכר-הטרחה.
על כן, פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות הושארה על כנה ועורך-הדין חויב להשיב ללקוחות את שכר הטרחה ששלמו לו.
עורכי-דין אינם חסינים
לדברי עו"ד תומר אשרוב, העוסק בתחום המשפט האזרחי, "פסק הדין דנן בא לחזק את מעמדו של בית המשפט לתביעות קטנות כפלטפורמה ייחודית, שבאה להקל על האזרח הקטן ולאפשר לו לעמוד על זכויותיו בבית המשפט, באמצעות הגשת תביעות שאינן מורכבות ותוך ניהולן בהליך מהיר ולא יקר. הדוגמא לפנינו מוכיחה זאת היטב, ומראה שגם עורכי-דין אינם חסינים מפני פסיקות כנגדם ואל לו לאזרח הפשוט להרגיש חסר אונים כאשר הצדק עמו".
לפסק הדין בעניין הרש נ' פרחי ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.