אחד האחים ניסה למנוע את מכירת הדירה באמצעות שתי טענות עיקריות: האחת, שיש לו בעלות בלעדית כי השתתף בתשלום המשכנתא, והשנייה כי הוא נחשב ל"דייר מוגן". מדוע טענות אלה נדחו בשתי ערכאות?
שופטי המחוזי בחיפה חננאל שרעבי, סארי ג'יוסי ואספרנצה אלון דחו לאחרונה ערעור על קביעת בית המשפט למשפחה לפיה יש לבצע פירוק שיתוף בדירה שירשו שני אחים מהוריהם המנוחים, כך שהיא תימכר והשניים יחלקו בכספי התמורה. זאת, על אפו וחמתו של אחד האחים, שטען כי הוא הבעלים הבלעדי של הדירה ולחלופין כי יש לאפשר לו להמשיך לגור בה משום שהוא נחשב ל"דייר מוגן".
לאחר שהוריהם נפטרו קיבלו האחים צו ירושה שחילק את הרכוש בין שניהם. בשלב זה התגלע בין האחים סכסוך מר לגבי הזכויות בדירת המגורים של ההורים, כיוון שאחד מהם – שמתגורר בה כבר 45 שנה – סירב להתפנות ומנע מאחיו את האפשרות למכור אותה.
ביוני 2017 בית המשפט למשפחה קיבל את התביעה שהגיש נגדו אחיו, הורה על פירוק השיתוף בדירה בין האחים, ובכך אפשר למכור אותה ולחלק את התמורה בין האחים. אלא שהאח שהפסיד לא ויתר ובספטמבר 2017 הוא הגיש ערעור למחוזי, בו טען כי אם פסק הדין יבוצע והדירה תימכר הוא יוותר ללא קורת גג.
טענותיו בערעור התמקדו בשני היבטים: האחד, כי בית המשפט למשפחה פשוט התעלם מהעובדה שהוא רכש את הדירה יחד עם הוריו, נטל עימם משכנתא של 60 אלף שקל והוא עודנו משלם אותה, כך שיש לו עליה בעלות בלעדית.
השני, כי מאחר שלאורך השנים הוא התגורר עם הוריו וסעד אותם במחלתם בעוד שאחיו התעלם מהם לחלוטין, לכל הפחות הוא זכאי להישאר לגור בדירה כ"דייר מוגן".
מנגד, אחיו-המשיב טען שאין להתערב בקביעות בית המשפט למשפחה, תוך שהדגיש כי הזכות לפירוק שיתוף במקרקעין מעוגנת בחוק ונגזרת מזכות היסוד של האדם על קניינו.
מתיישב עם ההלכה המשפטית
את פסק הדין כתבה השופטת אלון אשר קבעה כי המערער לא הציג הוכחות מספקות לתמיכה בטענותיו. היא קבעה כי בית המשפט למשפחה התרשם באופן ישיר מהצדדים ומהעדים בתיק, וקביעותיו מתיישבות עם ההלכה המשפטית בנושא.
ההלכה קובעת כי אי אפשר למנוע פירוק שיתוף באופן שפוגע בזכויות קנייניות של אחד השותפים. לפי השופטים, גם אם המערער היה מוכיח שאכן השתתף בתשלום המשכנתא – מה שלפי בית המשפט למשפחה לא הוכח כלל וכלל – לכל היותר הדבר היה משפיע על אופן חלוקת הכספים לאחר המכירה.
כמו כן, השופטת דחתה את טענת המערער לפיה יש לראותו כדייר מוגן בין היתר מאחר שלא הציג כל הוכחות שתומכות בכך כמו זכאות מצד ההורים שלו לדיירות מוגנת או הסכם שכירות המעיד על כך.
משכך השופטת אלון המליצה לדחות את הערעור, והשופטים ג'יוסי ושרעבי הסכימו עמה. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערער: עו"ד משפחה דקואר אליאס
- ב"כ המשיב: עו"ד אנואר ח'טיב
עו"ד נורית מנחם
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין