פירוק שיתוף תשלום משכנתא ודמי שימוש

השופטת א. אלון:

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה כב' השופט בן ציון ברגר בתמ"ש 51738-06-15 (להלן: "בית משפט קמא"), שדן בתביעה שהגיש אח נגד אחיו לפירוק שיתוף ותשלום דמי שימוש בדירה שירשו מכוח עיזבון אביהם המנוח, הידועה כחלקה XXX בגוש XXX (להלן: "הדירה").

2. בפסק הדין מיום 21.06.2017, קיבל בית המשפט קמא את תביעת התובע (המשיב כאן) והורה על פירוק השיתוף בדירה ועל מינוי באי כוח הצדדים, שייצג אז את הצדדים עו"ד פלד ועו"ד אמסלם, ככונסי נכסים על הדירה לצורך מכירתה. להשלמת הדברים נציין כי עו"ד פלד ביקשה לשחררה מתפקידה ועו"ד אמסלם, שייצג את המשיב בהליך קמא, נותר לשמש ככונס נכסים בלעדי.

טענות הצדדים בפני בית משפט קמא:

3. המשיב, שכאמור הגיש תביעתו בבית משפט קמא, טען כי המערער והוא ירשו במשותף את זכויות הבעלות בדירה, בחלקים שווים. מאז פטירת ההורים, טען המשיב כי המערער עושה שימוש בלעדי בדירה ומונע ממנו לממש את חלקו בה. המשיב עתר לפירוק השיתוף בדירה ולחיוב המערער בתשלום דמי שימוש עד למכירתה.

באשר לתשלומי המשכנתא שרבצה על הדירה, טען המשיב כי הוריו הם אלו שנשאו בתשלומה ומכל מקום, ככל שנשא המערער בחלק מתשלומים אלו, קמה לו הזכות להשבת מחצית התשלומים שנשא בהם, אך אין בכך כדי למנוע את פירוק השיתוף בדירה. לטענת המשיב הקשר בין הוריו לבינו, היה קשר חם ואוהב והוא הגן עליהם מפני המערער.

4. המערער טען כי הוא התגורר עם הוריו במשך כל חייו, טיפל בהם, דאג לכל מחסורם ואף הגן עליהם מפני המשיב אשר התנכל להורים ואיים עליהם. לטענת המערער, הוא נשא בשירותי הסיעוד עבור ההורים ואף נשא במשותף בהחזר המשכנתא שנלקחה לצורך רכישת הדירה מ"עמיגור". לאחר פטירתם, המשיך המערער לשאת במלוא תשלומי המשכנתא. לטענתו, רצון הוריו היה כי הדירה תישאר בעבורו בלבד. למשיב דירה משלו בה הוא מתגורר עם רעייתו בעוד הוא התגורר כל חייו עם הוריו וטיפל בהם. לפיכך, טען כי ככל שבית המשפט יורה על פירוק השיתוף בדירה, יש לפסוק לו דמי טיפול בהורים מכוח עשיית עושר וזכות ההחזרה במזונות, כאשר סכומים אלו עולים על שווי חלקו של המשיב בדירה.

פסק דינו של בית משפט קמא:

5. בית משפט קמא קיבל את טענות המשיב לפירוק השיתוף בדירה. גם אם היה זה המערער שדאג להורים המנוחים עד יום מותם, ציין בית משפט קמא, שאין בכך כדי להשפיע על שאלת הזכויות הקנייניות של הצדדים בדירה. סעיף 10 לחוק הירושה- התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה"). קובע כי בהעדר צוואה היורשים על פי דין הם ילדי המוריש. משניתן צו ירושה בינואר 2015 והמערער לא התנגד לו הרי שהצדדים הינם יורשים במשותף את עזבון אביהם המנוח. מכוח צו הירושה נרשמו זכויות האחים, בחלקים שווים ולפיכך אין רלוונטיות לטיב ו/או איכות היחסים בין ההורים לבין הצדדים. המערער לא נקט בהליך להצהיר על זכותו הבלעדית בדירה ומשכך חל סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), הקובע כי כל שותף זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף בדירה (סע' 16-19 לפסק הדין) .