מאחר שחלף יותר מעשור ממועד הענקת הנחלה ועד לפשיטת הרגל, בית המשפט קבע שהמתנה תקפה
משק במושב ציפורי שנתנה חייבת לבתה וחתנה במתנה לא יועבר לקופת הנשייה – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת. הבקשה לביטול ההענקה הוגשה בחלוף כ-18 שנה ממועד עסקת המתנה ויותר מעשור אחרי שנותנת המתנה נעשתה לפושטת רגל. בנסיבות אלה קבע השופט יוסף בן-חמו כי אין לבקשה על מה שתסמוך, והיא נדחתה. ערעור על פסק הדין הוגש בימים אלה לבית המשפט העליון.
חובותיה העדכניים של נותנת המתנה עומדים על כ-615 אלף שקל. בשלהי 2004 היא, בתה וחתנה חתמו על עסקת המתנה ביחס לנחלה. רשות מקרקעי ישראל אישרה את העברת הזכויות במהלך מרץ 2006. לימים נכנסה, כאמור, נותנת המתנה לחובות בגינם נפתח בעניינה במאי 2015 הליך פשיטת רגל. הבקשה לביטול ההענקה הוגשה על-ידי המנהלים המיוחדים בתחילת 2022, בחלוף כ-18 שנה ממועד עסקת המתנה.
ברקע הבקשה ניצב סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל, שקובע ברמת העיקרון כי אם חייב העניק נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה – היא בטלה כלפי הנאמן.
לטענת המנהלים המיוחדים, המועד הקובע להעברת הזכויות הוא זה שבו אישרה רמ"י עסקת המתנה, כלומר מרץ 2006. לשיטתם, מאחר שלא חלף עשור ממועד זה ועד להכרזת נותנת המתנה כפושטת רגל ב-2015, הרי שהמתנה בטלה כלפי הנאמן.
מנגד טענו החייבת ומקבלי המתנה כי המשק ניתן לאחרונים בתום לב מוחלט, כאשר אפילו המנהלים המיוחדים לא טענו שמטרת המתנה הייתה הברחת נכסים. בתה של החייבת סיפרה שכ"בת ממשיכה" היא ובעלה מתגוררים במשק מאז 1991 תוך שהם מעבדים ומטפחים אותו, וכי הוא ניתן להם במתנה על רקע פטירת אביה.
אין אינדיקציה למרמה
השופט בן-חמו כתב שלצורך הכרעה בבקשה יש לבחון שתי שאלות: האחת, מהו המועד הקובע להענקת המתנה. השנייה, מתי נעשתה נותנת המתנה פושטת רגל. ככל שחלפו יותר מעשר שנים בין שני המועדים, הרי שאין לבקשה על מה שתסמוך.
ביחס לשאלה הראשונה קבע השופט כי יש לספור את עשר השנים ממועד חתימת הצדדים על תצהירי ההעברה ללא תמורה בשלהי 2004, ולא מאישור עסקת המתנה על-ידי רמ"י ב-2006. הוא נימק ש"מבחינה כלכלית, מועד ההענקה הוא המועד בו החייב התחייב להוציא את הנכס ממצבת נכסיו, ולא ממועד רישום הזכויות בפועל. מבחינתה של החייבת הוויתור הכלכלי שלה היה ביום החתימה על ההסכם, גם אם בדרך הוא היה צריך לעבור רישומים ואישורים אחרים, שחלקם לפחות כך נראית, הינם פורמליים בלבד. מעשה ההענקה נבחן על פי משמעותו הכלכלית ולא על פי דקויותיו הפורמליות".
אשר לשאלה השנייה קבע השופט שהמועד המוקדם ביותר בו ניתן לראות את נותנת המתנה כמי שנעשתה לפושטת רגל, הינו ינואר 2015. יוצא, אם כן, שחלפו למעלה מעשר שנים מאז המתנה ועד לפשיטת הרגל.
השופט הדגיש כי תקופת עשר השנים קבועה בחוק ואין אפשרות להאריך אותה באופן מלאכותי. לדבריו ייתכנו אמנם מקרים שבהם התנהלות חסרת תום-לב ומרמתית מצדו של חייב עשויה לעצור את מרוץ ההתיישנות, אלא שכאן לא הוכחה מרמה.
לפיכך הורה השופט על דחיית הבקשה ועל חיוב המנהלים המיוחדים בהוצאות של 5,000 שקל לטובת החייבת. כאמור, לפני מספר ימים הגישו המנהלים המיוחדים ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.
- המנהלים המיוחדים: עו"ד נפתלי נשר, עו"ד אסף סלע
- שמות ב"כ החייבת ומקבלי המתנה לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אופיר מלך עוסקת ב- נחלות ומשקים במושבים וקיבוצים
** הכותב לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין