להכרעת הדין וגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' ב.ש.ח
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' ב.ש.ח
ביהמ"ש לעניינים מקומיים בי-ם הרשיע נאשמת נכת גפיים בתשע עבירות חנייה שונות, אולם הטיל עליה קנס מופחת, לאחר שמתח ביקורת על עיריית י-ם, אשר אינה מסייעת די לאוכלוסיית הנכים בעיר. בתיק אחר, זיכה ביהמ"ש את אותה נאשמת מעבירות חניה נוספות, שביצע לטענתה, המטפל שלה.
עיריית ירושלים הגישה עשרה כתבי אישום נגד אישה נכת גפיים, המתניידת בכיסא גלגלים, בגין שורה של עבירות חנייה בעיר, ובהן החניית רכבה, רכב סוואנה גדול בעל מעלית, תוך חסימת נתיבי תנועה, חנייה בתחנות תחבורה ציבורית ועל מעבר חצייה וחנייה בניגוד לתמרור אין עצירה.
הנאשמת טענה, כי נאלצה להחנות את רכבה במקומות האמורים בלית ברירה, שכן הינה נכה מרותקת לכיסא גלגלים חשמלי אשר מצריך רכב גדול בעל מעלית, ולא היו מקומות חנייה מתאימים באזורים אלה. בנוסף הביעה הנאשמת את מורת רוחה על כי עיריית ירושלים לא מסדירה מספיק מקומות חנייה לנכים, בפרט כאלה שלהם צרכים כמו שלה.
השופט פאול שטרק הרשיע את הנאשמת בתשעה מתוך עשרה כתבי האישום. נקבע, כי למרות שאין לזלזל במצב הנאשמת ולמרות שנהיר, כי העירייה לא פועלת באופן מספק על מנת לסייע לנכים, הדרך הראויה לגרום לה לפעול אינה באמצעות עבירה על החוק, אלא בדרך של מחאה או פנייה מסודרת למחוקק.
"אין להתעלם מהסבל אשר נגרם לנכים בכלל ולנכים במצבה של הנאשמת בפרט, אשר כל כמיהתם הינה לחוות חיים אשר יהיו קרובים ככל הניתן לחיים נורמליים ולגבור על המכשולים הקשים אשר מצויים בדרכם עקב מצבם.", כתב השופט והוסיף, כי יחד עם זאת, לא ניתן לאפשר לאדם לדרוס ברגל גסה את זכויות הציבור כולו רק משום שהוא סובר כי הרשות אינה פועלת למענו.
לפיכך נפסק, כי הנאשמת תיאלץ לשאת בעונש על העבירות שביצעה, אך חייב אותה בתשלום קנס מופחת של 1,800 ש"ח בלבד.
בכתב אישום נוסף שהוגש כנגד אותה נאשמת, טענה העירייה, כי בוצעו מספר עבירות חנייה ברכב פרטי שבבעלותה, שאינו אותו רכב נכים מיוחד, וביקש להטיל עליה קנס, למרות שאין ספק כי לא היא נהגה ברכב.
הנאשמת טענה, כי המטפל שלה הוא שנהג ברכב, אך עם זאת, לא ביקשה להסב את הדוח על שמו ובדיון בעניינה ציינה, כי פיטרה אותו ואין לה כל קשר עמו.
האם ניתן להרשיע בעל רכב בעבירת חניה למרות שלא נהג בו?
לאחר שהשופט סקר את המצב המשפטי בסוגייה לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ונוכח העובדה כי הנאשמת לא ביצעה את העבירות בעצמה, זיכה את הנאשמת, למרות שלא הוכיחה טענתה כי המטפל הוא שנהג ברכב.
"לא ניתן לחייב את הנאשמת להפוך לקטיגור ולהוכיח מעבר לספק סביר מי הנהג. די בראיות שבפני ביהמ"ש כדי לעורר את הספק הסביר הנדרש בחוק, והמפנות לזהות הנהג האמיתי. כל גישה אחרת סותרת את מגמת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הבאה להבטיח הליך ראוי לכל אדם בבית המשפט", כתב השופט.
להכרעת הדין וגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' ב.ש.ח
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' ב.ש.ח
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.