נישל את בנותיו לטובת אחיו וגיסתו – האם הבין את הצוואה?

הבנות טענו שאביהן היה תשוש נפש, בעל צרכים מיוחדים וכושר שיפוט לקוי, וכי דודן ורעייתו השפיעו עליו. בית המשפט דחה את ההתנגדות

בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה התנגדות שהגישו אחיות לצוואת אביהן, במסגרתה הוריש את רכושו לאחיו ואשתו (גיסתו). השופטת עפרה גיא התרשמה שבניגוד לטענת הבנות – אביהן היה כשיר בעת עריכת הצוואה, מבלי שהוכחו מעורבות או השפעה בלתי הוגנת מצד הזוכים. לחובת השלוש נפסקו 60 אלף שקל הוצאות.

הצוואה שבמוקד ההליך נערכה לפני יותר מ-15 שנה, באוקטובר 2010. המתנגדות הן שלוש בנותיו של המנוח, שנושלו מירושתו בצוואה לטובת המשיבים – אחיו ואשתו. בפברואר 2024 נפטר המנוח כשהוא גרוש בן 71. בנותיו, שסירבו להשלים עם הדרתן מהרכוש, הגישו התנגדות וההליך התגלגל לבית המשפט.

השלוש סיפרו שאביהן היה תשוש נפש, מרותק לכיסא גלגלים, בעל צרכים מיוחדים וכושר שיפוט לקוי, שלא ידע קרוא וכתוב וסבל מבעיות רפואיות סבוכות למשך עשרות בשנים - ובכלל זה תחושת רדיפה ומחשבות שווא – תוך שהיה צמוד למטפלת סיעודית, כך שאין מצב שהיה כשיר לחתום על הצוואה. בנוסף נטען למעורבות והשפעה בלתי הוגנת מצד הדוד ואשתו.

מנגד טענו אחי המנוח ורעייתו שהמוריש היה כשיר לצוות במועד חתימת הצוואה, וכי לא הופעלו על ידם השפעה בלתי הוגנת או מעורבות הפוגמים בתוקף המסמך. מכאן, לטענתם, שיש לקיימו ככתבו וכלשונו.  

אינדיקציה ברורה לכשירות

השופטת גיא דחתה את טענות המתנגדות, אחת לאחת. בסוגיית הכשירות לצוות צוין, בין היתר, שלמעלה מחמש שנים לאחר עריכת הצוואה – בינואר 2016 – נבדק המנוח על-ידי רופאה, אשר מצאה אותו כשיר לביצוע פעולות משפטיות. השופטת כתבה שבנות המנוח נמנעו "באופן תמוה ביותר" מלזמן לעדות את אותה רופאה, בניסיון להפריך את ממצאיה.

גם מומחה בית המשפט מצא שלמרות הקשיים השונים מהם סבל המנוח – כגון מגבלות בדיבור ועיוורון חלקי – הרי שבתמונה הכללית, היה כשיר מבחינה קוגניטיבית לערוך את צוואתו. השופטת סיכמה, אם כן, שלא הוכח, כטענת בנות המנוח, שאביהן איבד את כשירותו לבצע פעולות משפטיות, ובכלל זה צוואה, ולכן הטענה נדחית.

למסקנה דומה הגיעה, כאמור, ביחס לשאר טענות ההתנגדות. בנושא המעורבות אימצה השופטת את עדות עורך הדין שערך את הצוואה, לפיה בשעת חתימתה נכחו בחדר הוא, המנוח, ועורכת דין נוספת ממשרדו, כעדה נוספת, בלבד. לדברי עורך הדין, התרשם שהמנוח הבין את צוואתו. השופטת כתבה שעדותו "קוהרנטית ואמינה".

לבסוף קבעה השופטת שאף אין בסיס לטענת בנות המנוח כי על אביהן הופעלו מניפולציות והשפעות פסולות עובר לחתימתו על הצוואה לטובת דודן ורעייתו. "אכן", כתבה השופטת, "אין חולק שהמנוח היה קשור לאחיו, שהתגורר בסמיכות אליו וסייע לו רבות. עם זאת, אין מחלוקת כי המשיב לא היה היחיד שסייע למנוח".

בהקשר לכך צוין שבמשך למעלה משני עשורים הייתה למנוח מטפלת פיליפינית צמודה, וכי בנותיו – אף שגרו רחוק – דאגו לצרכיו, היו עימו בקשר, עשו לו קניות וטיפלו בענייניו הכספיים. בנסיבות אלה, סיכמה השופטת, לא הוכח שהדוד פעל לבודד את אחיו מסביבתו ויצר כלפיו תלות חולנית העולה כדי השפעה בלתי הוגנת. "המנוח נעזר, כאמור, גם במטפלת, גם בבנותיו וגם ביתר אחיו – ולא רק בסיועו של המשיב", הודגש בפסק הדין.

בסופו של יום הורתה השופטת על דחיית ההתנגדות במלואה, תוך חיוב מגישותיה ב-60 אלף שקל הוצאות, וקיום צוואת אביהן לטובת אחיו ואשתו.  

• ב"כ המתנגדות: עו"ד מיטל מזרחי
• ב"כ המשיבים: עו"ד יצחק סרויא

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.