לאם אין זיקה גנטית לקטינים, שהופרו מתרומות ביצית וזרע. אחרי שבית המשפט למשפחה הוציא לה צו אימוץ בהליך מהיר, המחוזי התערב לבקשת המדינה. האם תעבור הליך מלא אבל מותאם לנסיבות הייחודיות
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע לאחרונה כי רווקה שהביאה לעולם תאומים מתרומות זרע וביצית באמצעות פונדקאית בארה"ב, תצטרך לנקוט בהליך אימוץ כדי לקבל הכרה רשמית כאמם אבל הוא יהיה מקוצר ויותאם למצבה הייחודי. בכך, התקבל באופן חלקי ערעור שהגישה המדינה על פסק דין של בית המשפט למשפחה בו נקבע שאין צורך בהליך אימוץ מלא כדי להכיר באימהות במקרה החריג הזה.
האישה, בת 55, פנתה לפני 5 שנים לפונדקאות בחו"ל אחרי שכל מאמציה להרות או לאמץ ילד כשלו. ב-2018 נולדו לה תאומים באמצעות תרומת זרע אנונימית ותרומת ביצית שהופרו אצל פונדקאית. לאחר הלידה הכיר בה בית המשפט בארה"ב כהורה היחיד של התאומים והיא נרשמה כאמם בתעודת הלידה האמריקאית שלהם. אבל משרד הפנים בישראל לא הסכים לרשום אותה כאם והיא נאלצה לפנות לעזרת בית המשפט.
בפסק הדין שניתן בשנה שעברה הוציא לה בית המשפט למשפחה צו אימוץ מהיר, תוך דילוג על השלב הראשון בהליכי אימוץ, שבו מכריזים על הילדים כבני אימוץ אחרי שמבצעים ניתוק קשר בינם לבין ההורים הביולוגיים. בית המשפט קבע כי השלב הזה מיותר במקרה הנוכחי מאחר שאין הורים ביולוגיים.
המדינה לא קיבלה זאת וערערה לבית המשפט המחוזי. היא טענה כי המנגנון המקוצר מנוגד לחוק האימוץ. לעמדתה, האישה הייתה צריכה לבצע הליך ניתוק שכולל קבלת הסכמה ספציפית לאימוץ מהפונדקאית או חוות דעת לדין הזר שמאשרת את הניתוק, ולבצע הליך פשוט של ניתוק מאב לא ידוע. לפיכך, ביקשה המדינה לבטל את צו האימוץ ולהפנות את האישה להליך אימוץ.
האם התנגדה. היא הדגישה שהזכות להורות היא זכות יסוד חוקתית וטענה כי הליך אימוץ מלא הוא אבסורד נוכח העובדה שהיא ההורה היחיד של הילדים מאז לידתם ויש פסק דין אמריקאי שניתק כל קשר בין הפונדקאית לבין הילדים.
האם הוסיפה כי עמדת המדינה מנוגדת לטובת הילדים שעד היום אין להם מעמד בישראל, תעודות זהות וביטוח רפואי. עוד היא טענה כי לא ייתכן שתצטרך לפנות היום לאם הפונדקאית ולנתק קשר מתורם זר שזהותו לא ידועה. מעבר לכך, הליך אימוץ מלא דורש תסקיר רווחה ולא ייתכן שהמדינה תפקח על ההורות שלה ותפגע בזכויות שלה ושל הילדים.
בלי דילוגים
השופט נפתלי שילה קבע כי לא היה מקום לדלג על השלב הראשון והמהותי של הליך האימוץ. עם זאת, היישום שלו חייב להיות גמיש ומותאם למציאות הייחודית של האם והקטינים.
כך, ציין השופט כי אפשר להכריז בקלות על הקטינים כבני אימוץ כלפי תורם הזרע בהיותו אנונימי. לגבי הפונדקאית, הרי שהיא כבר הסכימה לניתוק הזיקה מהקטינים במסגרת הליכי הפונדקאות ואין צורך לדרוש מהאם להציג חוות דעת או לחפש אותה רק כדי שתחתום שוב על מסמך הסכמה.
עוד הסיף השופט שאין צורך בתסקיר שנועד למקרים שבהם יש הורים ביולוגיים וצורך לבדוק את ההורים המיועדים לאימוץ.
סגן נשיא בית המשפט שאול שוחט והשופטת עינת רביד הסכימו עם דברים אלה, ולפיכך נקבע כי פסק הדין של בית המשפט יבוטל והאם תפתח בהליך אימוץ שינוהל בהתאמה למצבה.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד ענת בר אילן ועו"ד אורלי לוי מנצור
- ב"כ המשיבה: שמואל מורן, עו"ד דיני משפחה
עו"ד אסף לאור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין