פס"ד בערעור המדינה שעניינו מתן צו אימוץ על קטינים ללא קשר גנטי לאישה שביצעה הליך פונדקאות בחו"ל

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 21.3.12 (תמ"ש 26729-03-19 מפי כב' השופטת איריס אילוטוביץ סגל) שהעניק צו אימוץ למשיבה על קטינים שהובאו לעולם באמצעות תרומת זרע, תרומת ביצית ואם פונדקאית וזאת ללא הכרזה על הקטינים כבני אימוץ אלא באמצעות צו אימוץ פסיקתי.

• רקע עובדתי

   

  1. המשיבה שהיא כבת חמישים וחמש, ניסתה להרות במשך שנים רבות, עברה טיפולי הפרייה רבים בארץ ובחו"ל, ניסתה לאמץ ילד בחו"ל ואולם למגינת ליבה, כל ניסיונותיה להפוך לאמא עלו בתוהו. המשיבה גם לא יכלה לבצע הליך פונדקאות בישראל, היות שהיא אינה עונה על הקריטריונים הנדרשים לפי החוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) תשנ"ו – 1996.

      

  2. משמלאו למשיבה חמישים, היא החליטה לפנות לאפיק היחיד שנותר בפניה על מנת להגשים את חלומה להפוך לאם – פונדקאות בחו"ל.

      

  3. המשיבה רכשה זרע אנונימי וביציות, ערכה הסכם עם סוכנות לפונדקאות ושכרה את שירותה של פונדקאית אמריקאית. הביציות המופרות הושתלו ברחמה של הפונדקאית וביום 10.1.18 נולדו באורגון שבארה"ב שני תאומים (להלן: הקטינים). לאחר לידת הקטינים, ניתן פסק דין הצהרתי בבית המשפט באורגון שקבע שהמשיבה היא ההורה הבלעדי של הקטינים ונשללו זכויות הוריות כלשהן מהפונדקאית. כמו כן, הונפקה לקטינים תעודת לידה אמריקאית שבה נרשמה המשיבה כאם הקטינים.

      

  4. המשיבה הביאה את הקטינים לישראל ופנתה למשרד הפנים על מנת שיירשום אותה כאם הקטינים ואולם משרד הפנים סירב לכך. לאחר שבית המשפט העליון דחה עתירה שהמשיבה הגישה והורה לה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיכריע בעניין ההורות שלה על הקטינים, היא הגישה בחודש מרץ 2019 תביעה לביהמ"ש קמא ועתרה לכך שביהמ"ש יצהיר שהיא אמם של הקטינים. המערערת התנגדה לתביעה וטענה שלא ניתן לתת למשיבה את הסעד המבוקש, מאחר שאין לה כל זיקה גנטית לקטינים ולא קיימת אף הורות מכוח "זיקה לזיקה".