משכירת נכס תעשייתי בחיפה הגישה ב-2013 תביעת פינוי נגד השוכרת בטענה שביצעה בו שינויים ללא רשותה. התביעה התגלתה כמופרכת ודווקא תביעתה הנגדית של השוכרת להחזר הוצאות תיקון הגג התקבלה.
משכירת נכס תעשייתי בחיפה עשתה הכל כדי לפנות את השוכרת לאחר שהאחרונה דרשה ממנה לתקן את הגג הדולף, אך עילות הפינוי שהציגה בבית המשפט נדחו אחת לאחת.
הסיפור מתחיל ב-2012 כשאלמנה בתחילת העשור התשיעי לחייה השכירה את המבנה התעשייתי שברשותה לחברת "אביה" שעוסקת במתן שירותי אחסנה וחיפשה להרחיב את פעילותה לחיפה.
ההסכם ביניהן נחתם ל-10 שנים, עם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות.
אלא שכחצי שנה לאחר תחילת השכירות גילתה השוכרת שמי גשמים חודרים למבנה. היא פנתה למשכירה וביקשה ממנה לתקן את הגג הדולף והיא שלחה בעל מקצוע שעשה תיקון קוסמטי שלא פתר את הבעיה.
בשנתיים שלאחר מכן חזרו הנזילות וכמות ניכרת של מים חדרה למבנה וסיכנה את המחסנים והציוד אך כל פניותיה של השוכרת למשכירה לתיקון המצב נדחו. מתוך חשש למוניטין שלה בפני לקוחותיה תיקנה השוכרת את הגג על חשבונה בעלות של כ-180,000 שקל ודרשה מהמשכירה להשיב לה את הסכום.
בתגובה, בתחילת אוקטובר 2013, הגישה נגדה המשכירה תביעת פינוי. היא טענה, בין היתר, שהשוכרת הפרה את ההסכם כששברה קיר גדול שהפריד בין הנכס שלה לבין נכס סמוך באותה קומה, והעלתה טענות נוספות שנגעו לערבות ולביטוח.
השוכרת הכחישה את הדברים וטענה שלא היה שום קיר שהפריד בין שני הנכסים כשנכנסה לחלל, והדבר אף הוצג לה כיתרון. היא טענה כי תביעת הפינוי נולדה רק בשל רצונה של התובעת להתחמק מתשלום עבור תיקון הגג והגישה נגדה תביעה נגדית בנושא.
המשכירה השיבה שהתיקון היה מיותר מאחר שלא היו בעיות רטיבות כלשהן במבנה, ובכל מקרה, מדובר במבנה תעשייתי שניתן לצפות שלא יהיה אטום לגמרי.
מים בכמות משמעותית
אך השופט אייל דורון דחה מכל וכל את גרסת המשכירה. הוא קבע שלמרבה האירוניה, מתמונות שהציג בנה של התובעת עצמו עולה שכשהנכס הוצג לשוכרת כשקיים פתח רחב ידיים בין שני חלקי המבנה.
השופט קיבל את טענת השוכרת שהמשכירה ניסתה להתנער בכל דרך מהסכם השכירות והעלתה את הטענות בעניין הקיר בניסיון "לייצר" עילת פינוי על רקע בעיית הנזילות.
מנגד, השופט קיבל את התביעה של השוכרת. הוא ציין שלא ניתן לקבל את טענתה הגורפת של המשכירה שהשוכרת הייתה צריכה להניח שהמבנה אינו אטום לחלוטין מאחר שמדובר במבנה תעשייתי.
עוד לקביעתו, הוכח ללא ספק שמים חדרו למבנה בכמות משמעותית והתיקון שביצעה השוכרת היה נחוץ.
בנסיבות אלה דחה השופט את תביעת הפינוי וחייב את המשכירה בעלות תיקון הגג בהתאם לחלק היחסי של השטח שהשכירה, ובסך הכל ב-115,201 שקל.
המשכירה חויבה בנוסף בשכ"ט עו"ד של 40,000 שקל ובהוצאות של 21,500 שקל.
- ב"כ המשכירה: עו"ד י' הרפז ואח'
- ב"כ השוכרת: עו"ד א' רנן ואח'
* עורך דין חגי שדה עוסק בחוזים ומסחר
** הכותב לא ייצג בתיק
עו"ד חגי שדה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין