בית משפט השלום בנצרת קבע כי נהג שהיה מעורב לפני כ-7 שנים בתאונה שגבתה חיי אדם הוא ניזוק עיקרי, שמלבד טראומה סובל מרגשות אשם. בכך נדחתה טענת חברת הביטוח כאילו הנהג היה ניזוק משני שלא זכאי לפיצוי.
הנהג היה מעורב בתאונת דרכים שהתרחשה בשנת 2010, כאשר התנגש ברכבו טרקטורון ובו שני אנשים, שאחד מהם נהרג כתוצאה מההתנגשות.
לאחר התאונה הוא הגיש תביעה נגד חברת הפניקס לפיצויו על נזק נפשי. התובע לא נפגע פיזית, אולם חווה פגישה נפשית. פסיכיאטר מומחה מטעם בית המשפט קבע לתובע 10% נכות נפשית קבועה בגין התאונה.
הפניקס טענהשאין מקום לפצות את התובע, מאחר שנכותו הנפשית נגרמה מכך שצפה במראות קשים של פגיעתו הפיזית של אדם אחר. משכך לשיטתה התובע הוא בבחינת ניזוק משני, שאינו עומד בתנאים להכרה בו כניזוק הזכאי לפיצוי.
השופט דניאל קירס דחה טענה זו, וזאת על בסיס עמדת המומחה שהעיד כי נזקו הנפשי של התובע נובע גם מהמראות הקשים בהם צפה וגם מרגשי אשמה על כך שהוא גרם לאובדן.
השופט הבהיר כי העובדה שנזקו הנפשי של התובע לא נובע רק מהיותו עד לפגיעתו של אחר, אלא גם מרגשות אשמה שלו כמי שהיה מעורב פיזית בתאונה, משמעה שהוא אינו רק ניזוק משני, אלא גם ניזוק עיקרי.
בהקשר זה השופט הסביר שאין לערוך חלוקה מלאכותית בין החלק של הנכות הנפשית שמקורו במעמדו של תובע כניזוק עיקרי לבין החלק שמקורו במעמדו כניזוק משני.
לדעתו, השאלה אם ניתן להפריד את החלקים של הנכות הנפשית היא בראש ובראשונה שאלה רפואית, והמומחה קבע שההפרדה בלתי אפשרית.
"אף אחד מהצדדים לא ביקש לחקור את המומחה על חוות דעתו המשלימה. בהעדר אפשרות לחלק את הנכות הנפשית של התובע בין החלק שנגרם לו כניזוק עיקרי (רגשי אשמה) והחלק שנגרם לו כניזוק משני (צפיה במראות קשים), זכאי התובע לפיצוי בגין מלוא נכותו הנפשית", קבע השופט לפיכך.
לא הוכיח הגבלה בעבודה
בהמשך ההליך השופט בחן שאלה אחרת, והיא האם לתובע יש בכלל נכות רפואית קבועה, זאת במובחן מעניין עצם זכאותו לפיצוי כניזוק עיקרי.
בעניין זה השופט ערך דיון מעמיק בסעיף 34 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי שעוסק בקבעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. לאחר שהשווה וניתח באריכות תלושי המשכורת של התובע – שעבד בתחום הבניין – מן התקופה שלפני העבודה ומן התקופה שלאחריה, השופט השתכנע שהתובע לא הוכיח הגבלה בכושר עבודתו, ולכן קבע כי אין לו נכות רפואית (או תפקודית) קבועה.
עם זאת, לנוכח עדותו של המומחה שלפיה לתובע נגרמה טראומה, השופט פסק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 17,000 שקל. בנוסף נפסקו לתובע כ-7,000 שקל פיצויים בגין הפסדי השתכרות בעבר והוצאות רפואיות ונסיעות. כמו כן, השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,468 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אריג' ח'ורי-שומר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גסאן אגברייה, עו"ד שאדי אלמאדי
עו"ד מרסל בלקר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין