בית המשפט קבע כי דרישת התביעה המשטרתית לעונש חמור הייתה מוגזמת בהתחשב במהות העבירה ובנסיבות המקרה. העונשים שנגזרו על הנאשם: קנס של 800 שקל ו-10 חודשי פסילת רישיון.
בית המשפט לתעבורה בתל-אביב גזר לאחרונה עונשים קלים ביותר על נהג צעיר שנתפס נוהג בתקופת פסילה, ללא ביטוח וכשהרישיון שלו פקע מספר חודשים קודם לכן. השופטת צפורה משה קבעה כי עמדת התביעה המשטרתית, שדרשה עונש מאסר בפועל, החמירה עם הנאשם יתר על המידה בהתחשב בעברו התעבורתי, העובדה שזו פעם ראשונה בה נהג בזמן פסילה, נסיבותיו האישיות, הודאתו ולקיחת האחריות מצידו.
הנאשם נתפס ונעצר לפני מספר חודשים, כשהיה בדרכו מעבודתו למכללה בה הוא לומד. כתב האישום שהוגש נגדו ייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח, כשרישיון הרכב ורישיון הנהיגה פקעו תקופה של פחות מ-6 חודשים.
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה והורשע בעבירות שיוחסו לו. בהמשך נשמעו בבית המשפט טיעוני התביעה המשטרתית באמצעות עו"ד אומידי וייכמן, וטיעוני הסניגורים עו"ד חלי יוסף ועו"ד יריב בן שחר.
עו"ד וייכמן ביקש להחמיר עם הנאשם משום שבוותק נהיגה קצר של כ-3 שנים כבר הספיק לבצע 5 עבירות תעבורה. לטענתו, אף שמדובר בפעם הראשונה שבה הוא נתפס נוהג בזמן פסילה הרי שהתנהלותו הכוללת מעידה על כך שהוא מזלזל בהחלטות בית המשפט ולא חושש ממורת הדין. על כן דרשה התביעה להטיל על הנאשם מספר חודשי מאסר בפועל לצד פסילת רישיון ארוכה.
מנגד טענו הסניגורים יוסף ובן שחר, כי עמדה זו לא תואמת את מדיניות הענישה ואת פסיקות בית המשפט העליון בנושא. נטען כי מדובר בעבירה הראשונה של נהיגה בזמן פסילה שבוצעה שבועיים סך הכל לפני תום הפסילה, כשהנאשם אדם נורמטיבי, עובד בעבודה מסודרת, אין לו עבר פלילי ועבירות התעבורה הקודמות שלו היו עבירות קנס.
בנוסף ביקשה ההגנה להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, שעוזר בפרנסת הבית ועובד כמכונאי רכב ולכן רישיונו יקר לו.
ענישה מידתית
השופטת צפורה משה הסכימה עם טיעוני ההגנה. "לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, נסיבות כתב האישום, מדיניות הענישה הנוהגת, ובתוך כך עברו התעבורתי של הנאשם, נסיבותיו האישיות כמו גם לקיחת האחריות והבעת החרטה, העובדה כי מדובר בנהיגה בזמן פסילה בפעם הראשונה, כל זאת מבלי להקל ראש בחומרת העבירה, הנני סבורה כי עמדת המאשימה מחמירה עם הנאשם בנסיבות תיק זה", כתבה בגזר הדין.
השופטת ציינה כי מעיון בפסיקה במקרים דומים עולים כי מתחם הענישה במקרה הזה עומד על טווח שבין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי עבודות שירות, וכן פסילה שנעה בין 8 ל-24 חודשים.
בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובשיקולי השיקום, כמו גם החובה המוטלת בחוק לגזור עליו עונש מידתי ביחס לעבירה שביצע, השופטת סברה כי במקרה הזה אין מקום למאסר כלל, אף לא בעבודות שירות, ואפשר להסתפק במאסר על תנאי ופסילה.
בהתאם לכך השופטת גזרה על הנאשם פסילה של 10 חודשים בפועל, פסילה על תנאי למשך 12 חודשים, קנס של 800 שקל, 9 חודשי מאסר על תנאי בתוקף ל-3 שנים והתחייבות כספית של 10,000 שקל שלא לבצע עבירות דומות לאלה שהורשע בהן.
- ב"כ המאשימה: עו"ד אומידי וייכמן תביעות תעבורה תל-אביב
- ב"כ הנאשם: עו"ד חלי יוסף, עו"ד יריב בן שחר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין