תושב השטחים תבע את חברת הבנייה בה עבד כעשור בטענה שלא קיבל שכר על שעות נוספות, פיצויי פיטורים וזכויות. אלא שמלבד 2,000 שקלים על אי מתן הודעה על תנאי העבודה נקבע שהמעסיקה שילמה הכל ונהגה בו בכבוד
עובד בניין תושב השטחים תבע לפני כשנתיים פיצויים של כ-111 אלף שקלים מחברת הבנייה "אחים רחמה" בה עבד במשך כעשור, כ-111 אלף על השלמת פיצויי פיטורים, הפרשי שכר וזכויות סוציאליות. לאחרונה, בית הדין לעבודה בבאר שבע דחה את רוב התביעה לאחר שקבע כי מדובר במעסיקה הגונה שנהגה בעובדיה בכבוד. הפיצוי היחיד שנפסק לעובד הוא 2,000 שקלים עבור אי מתן הודעה על תנאי העבודה.
התובע עבד בחברה מ-2008 עד 2018. בתביעה שהגיש נגדה ב-2019 הוא טען כי לא קיבל את הזכויות והשכר המגיעים לו על פי צו ההרחבה בענף הבניין. כמו כן, לא נמסרה לו הודעה על תנאי העבודה, הוא לא קיבל דמי הבראה מלאים ודמי חגים, שכר עבור שעות נוספות והוא זכאי גם להפרשי זכויות סוציאליות ודמי חופשה שנתית. את סכום הפיצויים בתביעה הוא העמיד על 111,157 שקלים.
החברה טענה לעומת זאת כי התובע קיבל את כל התשלומים שמגיעים לו וכי בסיום העבודה נעשה לו גמר חשבון והוא קיבל השלמה של פיצויי פיטורים, דמי חגים ודמי חופשה. היא הוסיפה כי הוא מעולם לא עבד שעות נוספות, אלא עבד במשרה חלקית בלבד. מלבד זאת, הוא קיבל כל יום מספר הפסקות לשתיית קפה, אוכל ותפילה. באשר לתנאי העבודה, נקבע הוא היה מודע להם היטב וכיום, אחרי כל-כך הרבה שנים היא לא מצליחה למצוא את המסמך.
הודה בעצמו
השופט יוסף יוספי קבע כי התרשם ש"מדובר במעסיקה הגונה אשר שילמה לתובע את רוב זכויותיו לאורך תקופת העסקה בת 10 שנים, וכן נהגה בעובדיה בכבוד ".
השופט הוסיף כי מעדות חברו של התובע לעבודה עלה כי הם מעולם לא עבדו שעות נוספות וכי הגרסה שהציג בכתב התביעה "רחוקה מהמציאות". למעשה, ציין השופט, שבסופו של דבר גם התובע הודה בעדותו שלא עבד בשעות נוספות וסיים לעבוד כל יום בשעה מוקדמת, קיבל שלוש הפסקות ביום ובתקופת הרמדאן אף סיים לעבוד שעה לפני הזמן.
גם שאר הזכויות שתבע נדחו. כך למשל, השופט ציין כי דמי ההבראה, החופשה והחגים שולמו לו במלואם כפי שעלה מעדות מפורטת של נציגת החברה שנתמכה בתלושי שכר מדויקים ותקינים (שנערכו גם בשפה הערבית) ובמסמכים עליהם חתם התובע שבו אישר את קבלתם. בנוסף, בסיום ההעסקה נערך לו גמר חשבון שבו שולמו לו יתרת חופשה, דמי חגים והשלמות פיצויי פיטורים.
הרכיב היחיד שהוכיח הוא לגבי אי קבלת הודעה על תנאי ההעסקה. עם זאת, הפיצוי שנפסק לו ברכיב זה היה נמוך והסכם ב-2,000 שקלים בלבד. בהקשר הזה השופט ציין כי אמנם החברה לא הגישה מסמך שמפרט את התנאים אבל יש לתת משקל לטענתה שבחלוף 13 שנים מיום תחילת העבודה התקשתה לאתר את המסמך. מעבר לכך, השופט שוכנע שהתובע ידע מהם תנאי העבודה והשכר לו הוא זכאי תוך שהדגיש שאף הוא עצמו ציין בעדותו כי החברה הייתה מעסיקה הוגנת ובמשך כעשור לא העלה כל טענה לגבי התנאים והכספים שקיבל.
לא נפסקו הוצאות.
עו"ד עינב זוסים
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין