גבר התרעם על כך שאימו הסתלקה מעיזבון אביו ובכך הקטינה משמעותית את חלקו בירושה. טענתו כי הנתח המוגדל שקיבל בצוואת ההורים שמור לו חרף העובדה שהאם ערכה צוואה חדשה, נדחתה
הורים ל-3 ערכו צוואות הדדיות בהן הורישו את רכושם זה לזו, ולאחר מות שניהם – בחלוקה של 80% לבנם ו-20% לבנותיהם. ואולם, כשהאב נפטר הסתלקה האם מעיזבונו וערכה צוואה חדשה בה חילקה את הירושה שווה בשווה בין הילדים. הבן, שהתאכזב מהפחתת חלקו בירושה, התנגד לצוואה המאוחרת וטען כי המהלך שעשתה האם אינו גורע מחלקו בצוואות המוקדמות. מותב בית המשפט המחוזי בתל-אביב בראשות סגן הנשיא שאול שוחט דחה את פרשנותו, וקבע שפעולת האם תקפה משפטית.
במהלך 2007 ערכו כל אחד מהורי הצדדים צוואות, בהן נקבע שכל אחד מהם מצווה לשני את עיזבונו, ואחרי פטירת בן-הזוג שנותר בחיים – לילדים בחלקים הבאים: 80% לבן ו-10% לכל אחת מהבנות.
אחרי פחות משנה האב מת, והאם מיהרה לעשות מהלך לשינוי סדרי הירושה. היא חתמה ביום אחד על שני מסמכים: האחד, תצהיר הסתלקות מעיזבון בעלה המנוח. השני, צוואה לפיה רכושה יתחלק שווה בשווה בין ילדיה. לימים, גם האם הלכה לעולמה ושתי בנותיה ביקשו לקיים את צוואתה החדשה. הבן, לעומת זאת, הגיש התנגדות ועתר לקיים את צוואת האם משנת 2007 בה חלקו בירושה רב יותר.
לטענתו, האם פעלה בחוסר תום-לב כשפעלה בניגוד לרצון האב להוריש לו 80% מהעיזבון. מנגד, הבנות טענו שבהתאם לחוק הירושה יש להעדיף את צוואתה החדשה.
הייתה חופשיה לשנות
בית המשפט למשפחה קבע שהצדק עם הבנות. נקבע כי הסתלקות האם מובילה לחלוקת הירושה בהתאם לרצונה המאוחר ולפיכך עיזבונות ההורים יחולקו באופן שוויוני. תוצאת פסק-הדין נותרה על כנה אף אחרי הערעור שהוגש למחוזי באוקטובר אשתקד.
השופט שוחט הסביר שלפי סעיף 50 לחוק הירושה, אם זוכה בצוואה מסתלק מהעיזבון מבלי שהמוריש קבע אדם אחר שיזכה במקומו – הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת. כלומר, ברגע שהסתלקה האם מעיזבון האב היא למעשה שמטה את הקרקע תחת הסדרי חלוקת הירושה שנקבעו בצוואות ההדדיות. התוצאה, לדברי השופט, היא חלוקת העיזבון בהתאם לכללי הירושה על-פי דין.
בתוך כך השופט קבע שאין לפרש את המילה "במקומו" בסעיף 50 לחוק כ"זולתו" כך שתכלול גם את מי שיורש אחרי היורש הראשון. לדבריו, לפרשנות כזו השלכות רוחב שעשויות לייצר עיוותים בחלוקת הירושה.
"אין לפרש הוראת יורש אחר יורש בצוואה כמכוונת, בכל מקרה (גם), להוראת יורש במקום יורש. יש לאפשר לזוכה השני להוכיח כי זו הייתה כוונת המצווה בצוואתו באמצעות תובענה לפרשנות צוואה. לא ניתן לקבוע מראש שכל הוראת יורש אחר יורש תיחשב גם כהוראת יורש במקום יורש", כתב השופט.
השופט הוסיף כי מוריש שכולל בצוואתו סעיף "יורש אחר יורש", צריך לקחת בחשבון שהזוכה הראשון עלול לכלות את עיזבונו בטרם תתגבש זכאות של הזוכה השני השני, ואם הוא מעוניין למנוע מצב כזה – עליו לצוות מפורשות בדרך של 'יורש במקום יורש'.
לכן סבר השופט שאין בקיום הצוואה המאוחרת של האם משום פגיעה באב המנוח – שכן סביר להניח כי העלה על דעתו שרעייתו עשויה לשנות מהחלוקה הראשונית שנקבעה.
בנסיבות אלה קבע השופט, בהסכמת השופטים נפתלי שילה וסיגל רסלר-זכאי, שיש לדחות את הערעור.
- ב"כ הבן: עו"ד דניאל ארנסט, עו"ד חיים שטרן, עו"ד שרי וייס ועו"ד אור סיסמה
- ב"כ הבנות: עו"ד בועז קראוס ועו"ד ברק קראוס
עו"ד משה פרדס
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין